חתם סופר/גיטין/פז/א

חתם סופר גיטין פז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ותיפוק ליה דה"ל נכתב ביום ונחתם בלילה הומ"ל דכ' שנה או חודש להסוברים דאפי' לכתחלה יכול לכתוב כן או מאוחר אי כשר אפי' לכתחלה אלא עדיפא מיני' משני ולזה נתעוררו התלמידים:

לה ולא לה ולחברתה לכאורה פשטי' דוקא ממעט אם א' כותב גט א' לב' נשיו וכעין בריי' דמייתי דאדון א' משחרר ב' עבדיו אלא לזה לא הוה צריך קרא כיון דע"כ צריך ליתן לה הגט שיהיה שלה ממש ולא הנייר שלו וכיון שטופס א' שייך לה ואידך לו לגרש בה השני' אם כן שייר לו כח בגט עד שיקצוץ והוה ליה מחוסר קציצה ככותב על קרן פרה ואינו נותן לה הפרה ואפי' נעשית זו שליח לקבלה לחברתה מ"מ לכל א' יש לה חלק בניירו של גט ואין זה כרות גט אבל אי מיירי בשני אנשים המגרשים אין לשום בעל שיור בחלק גט של אשתו ואיננו מחוסר קציצה ואהא ממעט לה ולא לה ולחברתה ולקמן דס"ד דמשחרר ב' עבדיו בשטר א' הומ"ל תיפוק ליה דיש שיור בשטר אלא פריך מלה ולא לה ולחברתה ולמסקנא בשני שטרו' א"ש:

שני גיטין שכתבן זה בצד זה וכו'. לפירש"י ורוב המפרשים דישראלי' יונים חותמים ממש כעבריים ראובן בן יעקב אלא שכוונתם ראובן בן שלו הוא יעקב. זה הוא דוחק גדול בלשון וגם א"כ שטר שבא לפני ב"ד במה יודע איפוא אם היה זה העד מארץ יון או ממדינה אחרת. אבל הראב"ד בתמים דעים כ' שחותמים עצמם ראובן בנו יעקב בוי"ו הכינוי שכוונתו מבואר ראובן האב בנו הוא יעקב. ואמנם כשחותם גונדלית יתפרש ראובן בנו של יעקב כיון שמצינו כן פ"א בקרא בלעם בנו בעור ובלק בנו ציפור. בנו של בעור ובנו של ציפור אע"ג דהתם גופיה לדרשא אתי שהי' בעור בנו של בלעם בקסם שהי' בלעם קוסם גדול מאביו וכן ציפור בנו של בלק במלכו' מ"מ פשטי' דקרא מתפרש בלעם בנו של בעור וא"כ כשחותם גונדליס סמיך עצמו על לשון הקרא. וא"ש טפי אלא לפ"ז בעברי החותם בן בלי וי"ו לא שייך כל זה וצריך עיון ליישב הסוגיא:

והיותר נכון פי' הרמב"ם והרע"ב דחותמים בכתב יוני ממש או שארי לשון לועזים ההולכים משמאל לימין. והתויו"ט מתקשה בפי' הש"ס לפ"ז ופנ"י מפרש גונדליס אמחשבת העד קאי ר"א שרואה שהעברי דעתו להעיד על הגט הימני גם הוא יתכוון לכך וחותם משמאל לימין וכוונתו להעיד על הימיני ע"ש אלא שצ"ע מ"ט לא הביאו הפוסקים וגם רמב"ם בחבורו מה דין החותמים משמאל לימין כדרך חתימת כל האומר ואם לשון יוני נשתקע. אבל לשון לועזים בלעז לא נשתקע. ואולי לפמ"ש פני יהושע דחששא דגונדליס בזה. איננו אלא שלא נתכוון לחתום אהשמאל וא"כ לעולם אמת הוא אלא שלא נתכוין והוה כשלא לשמה וא"כ למאי דקיי"ל כר"א דלא בעי חתימה לשמה רק משום מזויף מתוכו והכא אפי' מזויף מתוכו לא הוה בשגם שמא גונדליס חתום חששא רחוקה היא ומשום מזויף מתוכו דרבנן לא חיישי' משו"ה לא מייתי לי' הפוסקים וצ"ע:

והרמב"ם לא מייתי אלא ב' עדים עברים הולכים מתחת הימיני לשמאלי ואין כשר אלא הימיני וכ' לח"מ דס"ל הא דפריך ש"ס ולתכשר בראובן או בראובן בן ואידך ביעקב עד היינו לפי מתני' דלקמן דאני פלוני עד כשר אבל הך משנה נישני' קודם תקנת ר"ג הזקן לעיל ל"ו ע"א שיהי' מפרשי' שמותיהן בגט ומפרש שיהי' מפורשי' ראובן בן יעקב וזולת זה לא יהכשר ודלא כפירש"י שם ע"ש וא"כ אחר התקנה ליתי' להאי דראובן וראובן בן. אך בהטור דלא ס"ל הכי ואפ"ה אינו מחלק מסיק ט"ז דס"ל למסקנא דידעי' בהאי חתימה דלאו דיעקב הוא דר"ל דידעי' שהיא חתימת יד ראובן עצמו ומצרפי' ראובן בן יעקב אהדדי ושוב לא נימא דראובן עצמו חתם ב' פעמים על הימין בשם ראובן ועל השמאל בשם בן יעקב אלא הכל צירוף שם א' וחתימה א' היא ע"ש ונכון הוא ובש"ע לא פסק כן וגם הב"ש לא חש לי' לדט"ז:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף