חתם סופר/גיטין/פב/ב

חתם סופר גיטין פב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שר"א מתיר לכל אדם חוץ מאותו האיש לכאורה שפת יתר הוא פשיטא דאסורה לאותו האיש מיהו לרבינו אלחנן שבתוס' קמ"ל אפי' אותו האיש קיים לאפוקי בשלא תיבעלי אסורה כל זמן שאותו האיש קיים. מיהו לרמב"ם דס"ל דבשום תנאי אין חוששי' שמא תקלקל עצמה צ"ל הא דאמר חוץ מאותו האיש דהוה ס"ד כתשוב' ר"ט דהוה כמתנה לעקור דבר מן התורה וכ' רשב"א דמשמע בירושלמי תנאי בטל ומעשה קיים ומותרת אפי' לאותו האיש קמ"ל דתנאי קיים ואסורה לאותו האיש:

וכ' רשב"א דירושלמי נמי מתנה עמ"ש בתורה ממש קאמר אלא גורם לעבור על דברי תורה שהרי היבם לפניה ואינו יכולה להתיבם ואפשר ע"מ שלא תאכל מצה נמי כן הוא והניח בצ"ע. ויש ליישב הלשון קצת דמפורסם בירושלמי המקדש אשה ע"מ שאם תפול לפני יבם יהי' למפרע כל בעילותיו זנות הוה כמתנה עמ"ש בתורה והאריכו בתשו' האחרונים ובתחלת תשוב' מעיל צדקה ע"ש והנה הכא אם אחר שימות בעל הראשון תפול לפני יבם ע"י מיתת השני אחיו של הפלוני הרי היא זקוקה ליבם ממש ואם אינה מתיבמת עוברת על מצות יבום ואם מתיבמת באותה הרגע נעקר הגט של בעלה הראשון וקידושי בעלה השני וה"ל כל בעילותיו זנות וה"ל כמי שהתנה שאם תפול לפני יבם יהי' בעילותיו זנות ולהירושלמי הוה זה כמי שמתנה עמ"ש בתורה ולפ"ז לא שייך זה במתנה ע"מ שלא תאכל מצה בליל פסח. ולפ"ז ליתי' לפירכא דרבא מידי דהוה אאשת אח דליתא דודאי אם תפול לפני יבם בחיי הבעל הראשון והיא עליו ערוה ה"ל כאשת אח אך התשובה היא שתפול אחר מיתת בעל הראשון ואיננה ערוה ואפ"ה אי מתיבם תיעקר קידושי האח ויהיה בעילת זנות וליכא פירכא ומדפריך רבא שמע מיניה לית ליה הא דירושלמי דהמתנה ע"מ שיהיה בעילותיו זנות אינו כמתנה עמ"ש בתורה וכן פסקו הפוסקים דלא כירושלמי הנ"ל:

והנה באומר ע"מ שלא תינשאי אלא לפלוני מה שרצה פנ"י לקמן דה"ל כמו ע"מ שתינשאי לפלוני דאסור מדרבנן לא נ"ל דהתם מקפיד שתינשא לו דוקא ה"ל כנותן אשתו במתנה לזה אבל הכא לצעורי דידה מיכוון שלא תינשא לאחר אלא למוכה שחין זה או למאוס בעיני' ואם תרצה שלא להנשא כלל מגורשת היא ומותרת להבעל לכל מי שתרצה וכ' בשער המלך ממשמעו' לשון הריטב"א דמותרת אפי' בלא קבע זמן והוקשה לו א"כ כל ימי' אגידא בי' כמו לא תשתה יין כל ימי חייכי. ולפע"ד מפרשי' דעתו שלא תינשאי אלא לפלוני כל ימי אנשי הדור הזה ואם תחיה היא אחר גויעת כל אנשי הדור ותשאר היא אחרונה אזי מותרת לאנשי דור האחרון וכיון דאיכא מציאת שיחול הגט בחייה בשום אופן בעולם ה"ז כריתות ומותרת מיד לאותו פלוני כנלע"ד:

אפילו לא התירה אלא לאיש אחר. בירושלמי אילפותא הלז א"כ שמועתא רובא אמתני' דקרא מיירי שאוסרה לכל עולם ור"ח לא אמר אלא שאוסרה על א' אלא יליף מקיש גירושין למיתה מה מיתה מתיר ומחצה אף גירושין כן. והנה א"א לפרש כמ"ש פני משה מיתה מתיר לחצאי' ולא לקרובי' ז"א דהא גם גירושין כן הוא ומה צריך למילף ממיתה וגם אין לומר מיתה מתיר ליבם ואוסר לכל העולם א"כ ה"נ גירושין אסורה לכל העולם חוץ מפלוני וא"כ הדרא קושיא לדוכת' שמועתא רובא ממתני'. אבל נלע"ד דהרי כתי' או כי ימות האיש האחרון לא יוכל בעלה הראשון אחר שלחה לשוב לקחתה הרי מותרת לכל העולם ואסורה לזה ע"י קידושי' לכל הפחות ובשלמא אם גירשה האחרון הומ"ל אין כאן שיור רק רחמנא אסרה להראשון משום גדר שכ' רמב"ן שלא יחליפו נשותיהם ע"י קידושין וגירושין בערב היא באה ובבקר היא שבה ולא משום שיור ותינח בגירושין אבל אחר שע"י גירושין נאסרה לשוב לקחתה והרי כבר נגדרה הפרצה ההיא מ"ט כי ימות האיש האחרון לא ישוב בעלה הראשון לקחתה ע"כ שיור הוא ואעפ"י שאינה אלא בלאו ולא באיסור א"א מ"מ מצינו מיתה מחצה ה"נ גירושין כנלע"ד. תו איתא התם בירושלמי דרבנן ילפי היקש יציאה להוי' מה קידושין אין לה הוי' אצל אחר אף יציאה כן. וצ"ע מאי פשיטא לי' בהוי' טפי אבל פשוט דעכ"פ אפילו יש שיור גבי קידושין איננו שיהיה מותר לבעול אותה איתתא לבי תרי לא חזי' וכן בירושלמי ומייתי ליה רשב"א בשמעתין א"כ ע"כ אין שיור בקידושין להתיר בעילה א"כ גם בגירושין כן וממילא אינו כריתות ונוראות נפלאתי על הרשב"א שהקשה אתשובת ר' יהושע מה קודמי הוי' ראשונה דלא אגידא באיניש אחרינא וכו' והקשה מאי פסקא דלמא קודמי הוי' ראשונה נמי היתה מקודשת לא' חוץ מזה ועכשיו נשאה זה וגרשה כו' וצע"ג הא כתי' כי יקח איש אשה ובעלה ואי היתה אגידא באחריני איך ובעלה ודוחק דמקדש והדר בעיל ובין קידושין לבעילה מת אותו דהוה אגידא בי' קודם להוי' ראשונה עיין קידושין ט' ע"ב. נחזור לענינו עכ"פ אפי' אי יש שיור בקידושין מ"מ בעילה אסורה וא"כ מקיש גירושין דעכ"פ בבעילה אסורה לכ"ע ושוב ממילא אין כאן כריתות כלל. ובריטב"א ר"פ האומר בקידושין כ' כיון דאסורה לבעול ממילא אין כאן קידושין דאין מסורים לביאה ע"ש וצ"ע ממ"ש תוס' קידושין נ"א ע"א ע"ש:

ורבנן האי איש לכל איש ואיש קשה מאי בעי קרא לרבנן וי"ל ר' ינאי ס"ל בהיפוך מר' יוחנן דרבנן לא ס"ל איסור כהונה שאני פי' דנימא חומרת כהנים הוא טפי מחומר כרת עיין יבמו' פ"ח ע"ב גבי וקדשתו דופנו פליגי בזה לישנא בגמרא ותה"ד מייתי פלוגתא זו לדינא וס"ל לר' ינאי דרבנן ס"ל לא אמרי' איסור כהונה וה"א כיון דאסור' משום גרושה קלה ק"ו משום א"א קמ"ל איש שיתיר אותה לכל איש. ור"א ס"ל איסור כהונה שאני ולא ס"ד למילף אשת איש מכהונה ולא קרא לאיסורא אע"כ איש אחר להקל קאי אפי' לא התירה אלא לאיש אחר נמי מגורשת:

ולפ"ז לפמ"ש פ"י ומהר"ם שיף מלשון רש"י דשמעתין ודיבמות דלר"א כשם שריח גט אוסר לכהונה ה"ה ליבם ומותרת לשוק א"כ לר' ינאי הוה כן לרבנן במגרש ואוסרה לכל העולם יש בו ריח הגט ואסורה ליבם ומותרת לשוק וזכינו ליישב דברי מהר"מ יפה בעל הלבושים בתשו' מהרמ"ל דס"ל כל שכ"מ המגרש סתם בלי שום תנאי מ"מ כיון שמגרשה מאהבה שלא תיזקק ליבם אינה אלא מגורש' ממנו שאם ימות אינה זקוקה ליבם ואם יקום אינה מותרת לעלמא אלא יחזור ויקדשה ובהא מיירי הך קרא גרושה מאישה ע"ש ולפ"ז היינו כרבנן אליבא דר' ינאי ועיין בסמוך אי"ה:

אפילו לא נתגרשה אלא מאישה. לשון זה משמע כמשמעו' התוס' דלא נתגרשה אלא מאישה וליבם שרי' דאי ס"ד כהנ"ל דאפי' ליבם שרי' דאינה אלא נתגרשה ולא הותרה לעלמא אלא ע"כ אפי' גירושין לא הוה שלא נתגרשה אלא מאישה ולא אפילו מיבם דאי הוה נתגרשה מאישה ומיבם. ולא שייר אלא ההיתר לעלמא הל"ל אפי' אינה אלא נתגרשה ולא הותרה. אבל השתא דגירושין גופא לא הוה אלא מאישה ולא מיבמה:

ומ"ש תוס' דר"א נמי ס"ל איסור כהונה שאני היינו חדא מדרגה אבל לא ב' מדרגות לא מעלי' לומר אפי' אם מגרשה ומשייר חוץ לא הוה גירושין כלל. ואפי' אינה מתירה כלל תהי' ריח הגט זה הוה ב' מדרגות וכולי האי לא מעלי' ודאמרי' לקמן הא ר"א נמי מאיסור כהונה מייתי לי' התם נמי ע"כ ב' מדרגות מעלי' דהרי הא דפשיט לר"ע דאסורה משום גרושה לכהן היינו מקרא אשה גרושה מאישה נמצא אפי' אין כאן שום נדנוד גירושין מ"מ פסולה לכהונה והכא בדר"ע הא היא אשת איש באמת ומותר' לכ"ע וה"ל ב' מדרגו' וכולי האי לא מעלינן לר"א ובחנם נתלבט בזה בפנ"י:

אסור כהונה שאני לכאורה ה"ל ר"א לטעמי' לפמ"ש לעיל דס"ל לר"א דיליף מאיסור כהונה מותר' לשוק לר"א והלבוש הנ"ל כ' כל ימיו הי' מצטער מנ"ל גירושי שכ"מ ויוצאי מלחמת ב"ד דלמא קרא לא התיר אלא אם לא מצאה חן בעיניו ולבו חלוק ממנה אבל מגרש מחמת אהבה שלא תיזקק ליבם מנ"ל אי לאו מהאי קרא אשה גרושה מאישה וכנ"ל. והנה לפמ"ש רמב"ן בחומש משו"ה נאמר לא יכול בעלה הראשון לשוב לקחתה משום שלא יבוא להחליף נשותיהם ע"י גיטין וקידושין א"כ מוכח דיכול לגרש מחמת אהבה ולעולם אימא לך קרא דגרושה מאישה אינו מתירה לשוק. אך ר"א לשיטתו דלא יגרש אא"כ מצא בה ערות דבר בלאה"נ ליתי' לדברי רמב"ן וא"כ הדרא קושי' לדוכתא מנ"ל לגרש מחמת אהבה כמלחמת ב"ד וע"כ מהאי קרא וילפי' היתר לשוק מריח גט דכהונה ולא אמרי' איסור כהונה שאני:

בעי ר' אבא וכו' כ' תוס' דלהך ס"ד קשי' לתני י"ו נשים וצ"ל כמו שתי' ירושלמי הכא בידו להתירה והיינו לבטל הע"מ ומזה הקשה מהרי"ט אהרא"ש דס"ל אינו יכול לבטל הע"מ. והנה למ"ש רשב"א דבעי' מתו שניהם בבת א' דאל"ה ה"ל צרת ערות אשת איש אם כן הדר תליא בפלוגתא דאפשר לצמצם ובפלוגתא לא קמיירי ובלאה"נ מ"ש תוס' ד"ה כגון וכו' ותי' לחלק בין גט לקידושין נראה תינח למ"ד בהקישא דן מינה ואוקי באתרא אבל למ"ד דן מינה ומינה קשה קושי' תוס' ותליא בפלוגתא דתנאי ובפלוגתא לא מיירי. ודע מ"ש תוס' קושייתם אליבא דר"א צ"ע הא ר"א מתלמידי דמתיר צרת הבת לאחין וא"כ מתני' דיבמות דלא כב"ש וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף