חובות הלבבות/שער הכניעה/ו
|
< הקודם · הבא > |
אבל המנהגים שראוי לנהג בהם בעל הכניעה הם עשרה, הראשון דעת אלהים ומדותיו הטובות, והיתרון אשר נתן לאדם על שאר בעלי החיים, כמו שנאמר (תהלים ח ז) תמשילהו במעשי ידיך, כאשר יכיר גודל עצמת הבורא ורוממות גבורתו וחכמתו העליונה, יכנע לו וישפל לפניו, וילמד ממה שצוה החכם (משלי כה ו) אל תתהדר לפני מלך, כ"ש לפני מלך מלכי המלכים ואדוני האדונים יתעלה מדמות ומהמשל, כמו שאמרה חנה (שמואל-א ב ב) אין קדוש כה' כי אין בלתך.
והשני לדעת חיובי התורה והשכל ולקרא בספר תורת האלהים ולעמד על החכמה המושכלת והכתובה והמקובלת ללמוד ממנה תנאי הכניעה ומקומות הנהגתה.
והשלישי רוחב הלב וסבלות מה שישנא מן הדברים ומן המעשים לשם הבורא יתברך, כמו שאמר (תהלים ז ה) אם גמלתי שולמי רע וגו', ואמר (משלי כד כט) אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו, ואמרו רז"ל (גיטין לה:) הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עושים מאהבה ושמחים ביסורים עליהם הכתוב אומר (שופטים ה לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, והוא הנקרא אצלם מעביר על מדותיו.
והרביעי, עשות הטוב לבני אדם ודבר טוב בהם ולדונם לזכות, ושלא יספר בגנותם, ושימחל להם מה שידברו בו ויספרו בגנותו ואם אינם ראויים לכך, כמו שאמר (קהלת י כ) גם במדעך מלך אל תקלל, ואמר (תהלים נ יט-כ) פיך שלחת ברעה תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דופי, וממחלת הדבור הרע והגנוי מה שאמר הכתוב (במדבר יב א) ותדבר מרים ואהרן במשה, ואמר (שם פסוק ג) והאיש משה עניו מאד מפני שמחל להם, ומזה מה שאמר החכם (קהלת ז כא) גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך, ואמר (שם פסוק כב) כי גם פעמים רבות ידע לבך וגו', ואמרו חכמינו ז"ל (תענית כה:) מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע רננות ולא נענה ירד ר' עקיבא ואמר אבינו מלכנו ונענה, יצתה ב"ק ואמרה לא שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו, ונאמר על אחד מן החסידים, שעבר על נבלת כלב מסרחת מאד ואמרו לו תלמידיו כמה מסרחת נבלה זאת, אמר להם כמה לבנים שיניה, ונתחרטו על מה שספרו בגנותה וכיון שהוא גנאי לספר בגנות כלב מת, כ"ש באדם חי, וכיון שהוא טוב לשבח נבלת כלב בלובן שניה כ"ש שהוא חובה לפי זה לשבח אדם משכיל ומבין, והיתה כוונתו להוכיחם שלא ילמדו לשונם לדבר רע, וישוב להם טבע, וכן כשילמדו לשונם לדבר טוב ישוב להם טבע קבוע, כמו שנאמר (תהלים טו ג) לא רגל על לשונו, ואמר בהפך זה (שם נב ד) הוות תחשוב לשונך וגו' אהבת כל דברי בלע, ואמר (שם קכ ג) מה יתן לך ומה יוסיף לך לשון רמיה ואמר (קהלת י יב) דברי פי חכם חן וגו'.
והחמישי הכניעה בעניני עולמו כולם, הנראה מהם והנסתר, בדבורו ובמעשהו ובתנועת אבריו ונוחם, ולא יהיה תוכו בכל זה הפך ברו, ולא מצפונו כנגד נראהו, ותנועותיו שקולות ונכונות ושוות ומתדמות, הולכות על דרך הכניעה והשפלות לאלהים יתברך ולבני אדם כפי התחלקות מעלותם וכפי הטוב לו מהם לתורתו ולעולמו, כמו שנאמר (תהלים קיב ה) טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט, ואמרו רז"ל (אבות ד ט) הוי שפל רוח בפני כל אדם, ואמרו (שם ג יב) הוי קל לראש ונוח לתשחורת.
והששי שיהיה יקר רוח וגבה נפש בעניני העוה"ב, שלא יספיק לו מהם מה שיזדמן, ולא יאמר די במה שתמצא ידו מהם, אבל ימעט בעיניו מעשהו ועבודתו ויכלתו והשתדלותו, ותגבה נפשו אל מה שלמעלה מזה תמיד, כמו שאמר הכתוב ביהושפט (דברי הימים-ב יז ו) ויגבה לבו בדרכי ה', ויתרעם על נפשו על קיצורה בעניני תורתו לפני האלהים ולפני בני אדם, ויבקש מאלהים עזר ואומץ להוסיף בעבודה ובמעשים טובים, כמו שנאמר (תהלים קיט ה) אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך.
והשביעי שיראה לבני אדם הכניעה ויניח הגבהות לכבוד הבורא ויעזוב הגדולה והיקר והזהירות על נפשו בעת שהוא עושה לאלהים יתברך בין לבדו בין בתוך מקהלות בני אדם, כמו שאמר הכתוב על אהרן על גדולת מעלתו (ויקרא ו ג) והרים את הדשן וגו', וחייבו הבורא להוציא את הדשן בכל יום תמיד להשפל ולהסיר הגבהות מלבו, וכמו זה אמר בדוד (שמואל-ב ו טז) ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני ה' ושאר הענין, ואמר (תהלים קיט מו) ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש.
והשמיני שיספיק לו מסבות המזון מה שיזדמן ומה שימצא, מאשר תהיה נפשו נמבזה ונקלה בעיניו, ולחנך אותה לעמוד מתאוותיה הגופניות ולהפנות לפרוע חובות הבורא על גודל טובותיו ורוב חסדו עליו, כמו שאמר דוד (תהלים קיט לב) דרך מצוותיך ארוץ וגו'.
והתשיעי שינקם מן הרשעים לכבוד הבורא, ואל תשיאהו מחילתו לבני אדם בצד עצמו למחול בדברי האלהים או למי שידבר בנביאיו וחסידיו וסגולתו, ואל ינהג בעושק בני אדם איש את רעהו כמנהגו במחילתו להם בעשקם אותו, אך יציל העשוק ויעזור להוציא מיד העושק, כמו שכתוב (ירמיה כא יב) דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק, ואמר (איוב כט יז) ואשברה מתלעות עול, ויורה בני אדם עבודת האלהים, ויוכיחם ויכלימם ויצום על הטוב ויזהירם מן הרע בידו ובלשונו ובלבו כפי יכלתו, וימהר לקחת דיני האלהים ממי שחייב בהם, ולא יכנע ולא ירחם בזה, כמו שנאמר בפינחס (תהלים קו ל) ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה ותחשב לו לצדקה לדור ודור עד עולם.
והעשירי שיהיה במעט דברים וקולו נמוך ומעט שחוק ומעט שבועות בשם על האמת, ולא יעביר על לשונו כזב, ולא ישב בסוד משחקים, ולא ישמח במה ששמחים עמי הארץ מתענוגי העולם, וזה מכניעה ושפלות לא מצד גדולה והתנשא, כמו שאמר הנביא (ירמיה טו יז) לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני.