האלף לך שלמה/אורח חיים/שסו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:25, 22 בפברואר 2024 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (OCR מוגה חלקית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

האלף לך שלמה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שסו

OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סימן שסו

ומה שהעיר על מה שמשמע מדברי המג״א וכן הביא הב״י שמותר לקבוע הסכך במסמרים והק׳ מתום׳ פ״ק וסוכה דכתבו דבסכך בעינן עראי ממש וכ׳ שהוא פליאה נשגבה ולדעתי אין התחלה כלל דודאי תכונה כמ״ש רו״מ אח״ב דכונת התום׳ דבלא יוכלו גשמים לרדת שם זה הוי קבע ואני מוסיף עליו דודאי אף אם לא יוכלו גשמים לרדת שם כשרה דהרי מבואר בש״ע דמעובה כמו בית כשדה רק כונת התום׳ היכא דהוי תרתי דמטר א״י לירד גם הוי קבוע במסמרים זה הוי קבע אבל בחד מנייהו אם המטר יכול לידד או אף בא״י המטר לירד רק דאינו קבוע במסמרים כשדה וזה לא הוי קבע ובעיקר קו׳ התום׳ שהקשו דלמה הוי גשמים סימן קללה בחג הרי יכול לעשות בנסרים קבועים הי׳ נראה לפמ״ש בסי׳ תדל״ט בדין ירדו גשמים והי׳ סוכה אחת שהיתה מעובה בטוב ולא ירדו בה גשמים אם לברך לישב בסוכה וכתבתי דאין לברך ותוכן דברינו דהרי הלבוש וב״ח פוסלין באין המטר יכול לירד לתוכה וא״כ אף המכשירין היינו מכח כל הראוי לבילה כו׳ וכיון דדאוי ליטול ממנו מקצת הסכך ועדיין יהי׳ צלתה מרובה וירדו בה גשמים אף שעתה א״י הגשמים לירד כשרה וא״כ תינה באם אין הגשמים יורדים אבל אם הגשמים יורדים א״ב הוי ממ״נ אם בתד השתא פסולה דהוי כמין בית ואם נלך בתר ראוי לבילה שהיו הגשמים יכולין לירד בה שוב אז הוי אסור לברך מכח דפמוד אז מן הסוכה עיי״ש. ובזה יתיישב קושית התום׳ דנהי דיכולה להיות קבע היינו אם ראויה לדירת עראי אז מקיים נמי בקבע כיון דראוי לעראי אבל באם הוי זמן גשמים אז ודאי הוי סימן קללה ואינו מקיים מצוה סוכה בקבע מכח ממ״ג דמה אמרת הרי ראוי׳ לעראי הרי בעראי היו יורדין הגשמים והי׳ פטור ואם בתר השתא הדי הוי קבע וא״כ ממ״נ לא מקיים מצות סוכה ולכך הוי סי׳ קללה וכך נכון אצלי הדבר עד שתמוה על התוס׳ איך לא הרגישו בזה דהרי מפורש אומרבש״ם דלכך מותר בקבע כיון דראוי לעראי ולכך כי עבי ד קבע נמי נפיק א״כ תינה באם אין הגשמים יורדים אבל אם הגשמים יורדים א״כ אינה ראוי׳ לעראי ובעראי לא הי׳ מקיים מצוה סוכה א״כ שוב לא נפיק בקבע מכח ממ״ג. ומדברי התום׳ הנ״ל יהי׳ סתירה לדברינו ומהם יהי׳ מוכח היכא דאין הגשמים יורדים בה מקיים מצות סוכה אך באמת ז״א כמ״ש דהם הוציאו דבריהם מן התום׳ הללו ומפורש כפירוש הנ״ל דהיכי דאין הגשמים יורדין הוי קבע (וכן ראיתי אח״כ בב״ח ובלבוש מבואר כן בדבריהם) מיהו אין הכרח לזה כמ״ש די״ל כונת התוס' בהצטרף תרוייהו יחד הוי קבע:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף