האלף לך שלמה/אורח חיים/עו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:28, 4 במרץ 2024 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (OCR מוגה חלקית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

האלף לך שלמה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png עו

OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סימן עו

המחלוקת בין הראשים ובין הח״ק בעיר צאנז חדש. הנה הדין עם הודק כי לעשות ממקום שמתפללין שם אנשים לעשות ממנו עזרת נשים הוי הורדה מקדושה ובקונ׳ פרט ועוללות לס׳ שנ״ח כתבתי דודאי הוי שינוי גמור ואיך יעלה לומר דאין זה הורדה מקדושה לעשות מבית התפלה לזכרים בית תפלה לנקבות דבתפלת אנשים פורסים על שמע ואומרים קדושה וברכו ותפלה בקו״ר בחזרת התפלה וכ״ז אינו בנשים גם יש כמה מצות כגון ק״ש נשים פטורות וגדול המצווה ועושה וכו׳ נם בערבית ע״ם רוב אין באים נשים ואנשים מתפללים בצבור גם יש קה״ת וכמה אנשים מברכים עליו סה שאין בנשים גם יש כמה דהוי פרע שהז״ג דגשים פטורות ואנשים חייבים ועיין פ״א דכלים משנה ח׳ דמונה עשר קדושות ומונה עזרת נשים ואח״כ למעלה ממנו עזרת ישראל שאין ט״י נכנם וחייבץ עליו חטאת גם ידוע משאחז״ל דלא המקום מכבד את האדם וכו׳ וראי׳ מהר סיני וא״כ ודאי הזכרים עדיפי מנשים דהרי מברכין בכל יום שלא עשני אשה לכך פשוט דהוי הורדת. ומ״ש שקודם פסח מניחין שם קמחא דפסחא פת בכך חדא דמפורש בסי׳ קנ״א דמחשבין שם חשבונות של צדקה וא״כ מוכח דדבר השייך לצדקה מותר לעשות בבה״ב. וגם מה שאוכלין שם לפעמים כשמתאספין. הנה מן הסתם מתאספק לאיזה דבר מצוה והרי מפורשבסי׳ הג״ל בשעה שסתאספין לעיבור שגה מותר לאכול שם והרי קדושת בהפ״ד חמור מקדושת בהכ״ג ואעפ״כ אורחים אוכלים שם וכן מקדשים קידוש בליל שבת בשביל אורחים דגני בבי כנישתא הרי היכא דהוי לצורך מצוד. מותר לאכול שם. ועוד אף אם עושין שלא כדין בבהכ״ג אטו בשביל זה תפקע קדושת בה״כ אפי׳ אם ח״ו יתנהגו כמה פריצות בבה״כ ס״מ לא תתבטל בוה קדושת בה״ב המה יקבלו עונשם על כך והבה״כ נשאר בקדושוזח לכך חס מלשנות. והנה בטענה זו לבד הי׳ די להחזיק דברי הח״ק ואעפ״כ אבאר יתר הטענות מה שטענו הח״ק שהחזיקו בו כמה שנים להיות לח״ק והמנהיגים משיבים דהוי חזקה שאין עמה טענה. הדין עם הח״ק דלא בעינן טענה רק ברוצה להחזיק בשל חברו בזה בעינן טענה אבל בענין כזה הוי רק כעין חלוקה שבשעת בנין בה״כ נתחלק להיות חדר זה לח״ק ואטו הם באים להוציא קרקע או ממק מן השני הרי רוצים רק להיות בית תפלה לאנשי ח״ק וביד כולם להתחבר אל החבורה ויהי׳ לו זכות עמהם ובחו"מ סי׳ קמ״ט ובמג״א סי׳ קנ״ד ביחיד שהחזיק באיזה מצוה וחלוקת כביד לא בעינן שום מענה רק אס נותן לו במתנה כך וחלוקת כבוד דהו* חזקה וכל כה״ג דהוי חזקה לשם ח״ק הוי חזקה זו להם ולכל הדורות שיהי׳ בחבורה זו. וכחש דהוי של כרכים זה תמוה דמה דשל כרכים אינו נמכר היינו להפקיע מקדושתו בענין שלא יוכלו רבים להתפלל עוד שם וכדומה אבל ביד. אטו אין רשאים לבנות ממעות שגבו מן הכרכים לעשות סמנו ב׳ בתי כנסיות ויהי׳ חייבין לעשות רק בהכ״ג אחת זד. ודאי אינו דכל שיהי׳ ביד הכרכים להתפלל שם יוכלו בני העיר לבנות ברצונם אם בה״ב אחת או כמה כן ה״נ אמו בני הח״ק ימחו בבן כרך שיבוא להתפלל שם שלא להתפלל ובפרט שיוכל איש האורח הבא להתחבר אל החבורה להיות כאחד מהם ואין זה שינוי רצון הכרכים. גם מ״ש הח״ק כי אס יבטלו זה החדר יתבטל הח״ק גס זה מענה נכונה ומ״ש הם כי יהי׳ ח״ק ז״א כי אין בידם לבטל אנשי הח״ק ממצוחם שזכו הם בו והס רוצים לקיים מצוד. שזכו מכבר ומה להם בכך מה שאפשר להתקיים ע״י אחרים גס זה דומה למה דקיי״ל בש״ם ופוסקים דאין לסתור הבה״כ הישגה תחלה מכח דחיישיגן לפשיעותא כן ה״ג אס תתבטל הח״ק חיישיק לפשיעותא שלא יהי׳ נעשה חבורה חדשה. והנה זה ודאי דהח״ק מתויבין ליתן להבה״ב החלק שהתנו מתחלה אבל מ״ס אם אין נותניס לא נפקע בזה קדושת החדר שהי׳ מתפללין שם הח״ק ומציגו סמך לזה בבית אלקינו שנבנה ממעות כל ישראל וחלקו כמה לשכות זו לכך וזו לכך ומעולם לא שינו לעשות מלשכה זו תשמיש אתר כי בן נתחלק מתחלה כן ה״ג מסתבר לומר בשעת בנין הבה״ב נעשה כך מתחלה שחדר זה יהי׳ לכך וחדר זה יהי׳ לכך ולזה אין ביד המנהיגים לשנות החדר של ח׳״ק בשום אופן שבעולם כן הוי דעתי בעזה״י:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף