אור זרוע/תפילין/תקסג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־18:57, 29 במאי 2022 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט ברשיון נחלת הכלל + התאמה בידי עורכי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אור זרוע TriangleArrow-Left.png תפילין TriangleArrow-Left.png תקסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שי"ן של תפלין

אמר אביי שין של תפלין הלכה למשה מסיני. פי' רבינו אליקים שי"ן של תפלין שדוחק הבתים מלמטה ביחד ומתרווחין מלמעלה ונראין בעין שין בזה ע"א שבשני הבתים החיצונים מכוין את העור ועושהו כמין שי"ן אחת בבית זה ואחת בבית זה עכ"ל. ובשימושא רבה של תפלין כתוב צורת' דשי"ן דימינא ג' רישין ודשמאלא ד' רישין ואי אפיך לית לן בה. ומורי הרב רבינו יהודה החסיד ב' [לטטפת ב'] לטוטפות ב' לטוטפות ב' הרי שש ולזכרון א' הרי שבע אלו שבע חוליות. ג' בשין אחד. וד' בשי"ן שניה. וזה לשון מורי הרב רבינו שמחה עושה בדופני בתים החיצונים הרואים את האויר. מצד בית שמאל המניח שבו פרשת קדש קומטין העור כמין שין שיש בה שני יודין כזה ומצד ימין ביו"ד אחד כזה . ויש שקובעין הבית בדפוס ועליו חקוק שי"ן בולטת ודוחקין עוד הבית על הדפוס והיא נעשית כיון ויש לה תואר שי"ן בחוליותיה ובזיונה יותר משי"ן מקומטת בעור והשי"ן בולטת כעין ציץ. דתניא פ"ב דגיטין לא הי' כתבו שוקע אלא בולט ואפי' גואי ורושמו מחרץ חריץ דלא הוה כתב לענין גט משום דכתיב בי' וכתב והאי ממילא. אבל שי"ן של תפלין (דק) [דיו] שתהא עשוי' בכל ענין בין ממילא בין בידים מסתבר דמהני. וכש"כ שדוחק מאבראי ובולט מגואי כמין ציץ דאפי' גבי גט הוי כתב בפ"ב דגיטין ומאן לימא לן שאם היו הבתים לבנים אם כתב השינ"ין דלא הוה מהני אלא כיון דהלכתא גמירי לה אין לנו אלא בקבלת זקנים שהם פירשו וגם תפליהן השי"ן שלהם עשוי מקמטין של עור. ודילמא הכי גמירי לה עכ"ל. אמר אביי שי"ן של תפלין הל"מ וצריך שיגיע החריץ למקום התפר. רב דימי מנהרדעא אמר כיון דמינכר לא צריך. פי' רבינו אליקים וצריך שיגיע חריץ שמבית לבית עד מקום התפר שהיא תיתורא. ר"ל דקאי אדלעיל דתניא גבי בתים ואם אין חריצן ניכר פסולות ואתי אביי לומר דבעי' שיהא מגיע עד מקום התפר של תיתורא. ורב דימי מנהרדעא אמר כיון דמנכר דאיכא חריץ לא צריך טפי. ואין נראה זה למורי ה"ר שמחה דא"כ ה"ל לאפלוגי לעיל אברייתא של בתים והכא בשי"ן מיירי. ונראה לו לפרש דאביי אחריץ של שי"ן קאי דחריץ של שין שהוא מקומט אותו חריץ תחתיתו של שין צריך שיגיע למקום התפר ופי' מורי ה"ר שמחה דלכתחלה עבדינן כאביי ובדיעבד לא פסלינן כרב דימי מנהרדעא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף