אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/כח: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך יבוא) |
(←אין מזל לישראל: רבינו בחיי עה''ת הוא רבינו בחיי ב''ר אשר. החוה''ל הוא רבינו בחיי ב''ר יוסף.) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
בגמרא במסכת מועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כח/א|כח.]]}} מובאת מימרתו של רבא: חיי בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. דהא רבה ורב חסדא, תרוויהו רבנן צדיקי הוו, מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא. כלומר, שניהם חכמים וצדיקים היו, וכשהיו מתפללים על המטר היה המטר בא בזכות תפילתם, ואף על פי כן - רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין, רבה חיה ארבעין [דהיינו 'חיי']. בי רב חסא שיתין הלולי [- שישים שמחות], בי רבה שיתין תיכלי [- שישים מקרי אבל. דהיינו 'בני']. בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי [- סולת לכלב, ולא היה צורך לחפש אחריו אלא היה מצוי בשפע], בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח [- לחם שעורים היה מזון האנשים ואף הוא לא נמצא אלא בקושי. כנגד מזוני]. | בגמרא במסכת מועד קטן {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/כח/א|כח.]]}} מובאת מימרתו של רבא: חיי בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. דהא רבה ורב חסדא, תרוויהו רבנן צדיקי הוו, מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא. כלומר, שניהם חכמים וצדיקים היו, וכשהיו מתפללים על המטר היה המטר בא בזכות תפילתם, ואף על פי כן - רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין, רבה חיה ארבעין [דהיינו 'חיי']. בי רב חסא שיתין הלולי [- שישים שמחות], בי רבה שיתין תיכלי [- שישים מקרי אבל. דהיינו 'בני']. בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי [- סולת לכלב, ולא היה צורך לחפש אחריו אלא היה מצוי בשפע], בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח [- לחם שעורים היה מזון האנשים ואף הוא לא נמצא אלא בקושי. כנגד מזוני]. | ||
התוספות על אתר {{ממ|[[תוספות/מועד קטן/כח/א|ד"ה אלא]]}} מביאים את קושיית התוספות, כיצד מבואר בסוגייתנו שבני חיי ומזוני במזלא תליא מילתא, והלא בגמרא במסכת שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קנו/א|קנו.]]} מבואר ש"אין מזל לישראל". בקושיא זו התקשו גם שאר הראשונים, הר"ן {{ממ|[[ר"ן/מועד קטן/כח/א|ד"ה אמר]]}}, הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/מועד קטן/כח/א|ד"ה לאו]]}}, הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/ה/מח|שו"ת ח"ה סימן מח]]}}, רבינו בחיי {{ממ|[[רבינו בחיי/דברים/ט#יח|דברים ט יח]] | התוספות על אתר {{ממ|[[תוספות/מועד קטן/כח/א|ד"ה אלא]]}} מביאים את קושיית התוספות, כיצד מבואר בסוגייתנו שבני חיי ומזוני במזלא תליא מילתא, והלא בגמרא במסכת שבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קנו/א|קנו.]]}} מבואר ש"אין מזל לישראל". בקושיא זו התקשו גם שאר הראשונים, הר"ן {{ממ|[[ר"ן/מועד קטן/כח/א|ד"ה אמר]]}}, הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/מועד קטן/כח/א|ד"ה לאו]]}}, הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/ה/מח|שו"ת ח"ה סימן מח]]}}, רבינו בחיי {{ממ|[[רבינו בחיי/דברים/ט#יח|דברים ט יח]]}}, חובות הלבבות {{ממ|[[חובות הלבבות/שער הבטחון|שער הבטחון]]}} והמאירי. | ||
גרסה מ־14:06, 4 בפברואר 2022
יום רביעי ח אדר א' תשפ"ב - מסכת מועד קטן דף כח
אין מזל לישראל
בגמרא במסכת מועד קטן (כח.) מובאת מימרתו של רבא: חיי בני ומזוני, לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא. דהא רבה ורב חסדא, תרוויהו רבנן צדיקי הוו, מר מצלי ואתי מיטרא ומר מצלי ואתי מיטרא. כלומר, שניהם חכמים וצדיקים היו, וכשהיו מתפללים על המטר היה המטר בא בזכות תפילתם, ואף על פי כן - רב חסדא חיה תשעין ותרתין שנין, רבה חיה ארבעין [דהיינו 'חיי']. בי רב חסא שיתין הלולי [- שישים שמחות], בי רבה שיתין תיכלי [- שישים מקרי אבל. דהיינו 'בני']. בי רב חסדא סמידא לכלבי ולא מתבעי [- סולת לכלב, ולא היה צורך לחפש אחריו אלא היה מצוי בשפע], בי רבה נהמא דשערי לאינשי ולא משתכח [- לחם שעורים היה מזון האנשים ואף הוא לא נמצא אלא בקושי. כנגד מזוני].
התוספות על אתר (ד"ה אלא) מביאים את קושיית התוספות, כיצד מבואר בסוגייתנו שבני חיי ומזוני במזלא תליא מילתא, והלא בגמרא במסכת שבת (קנו.) מבואר ש"אין מזל לישראל". בקושיא זו התקשו גם שאר הראשונים, הר"ן (ד"ה אמר), הריטב"א (ד"ה לאו), הרשב"א (שו"ת ח"ה סימן מח), רבינו בחיי (דברים ט יח), חובות הלבבות (שער הבטחון) והמאירי.