אוצר:מיזמים/דבריהם הם זכרונם/ב/דברים
יום ו' - רבי שמשון מאוסטרופולי
משה הזכיר פסוק המועיל לעין הרע
- "השם אלוקיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב" (דברים א י)
במדרש (דב"ר א יא): זה שאמר הכתוב "אשתחווה אל היכל קדשך ביראתך". וצריך להבין מה שייכות פסוק זה לכאן.
ויבואר על פי מה שכתב בספר קרניים (מאמר י) שיש למעלה מקום הנקרא 'עין טובה' אשר בו י"ז מאות וי"ז פתחים, ויש בו קל"ג חלונות המבטלים לקליפה 'עגל', והמקום הזה מבטל לקליפות, כי הוא ממש שווה, ונקרא היכל קדשך, ובקבלה מרב הונא סגולה לומר להמרמז לפתחים אחר הרעה, עכ"ל, והוא פלא.
ומקום זה שהוא עין טובה נקרא 'היכל קדשך' ומבטל לקליפת 'סמאל נחש' ששניהם שווים בגימטריא תפ"ט. והפסוק 'אשתחוה אל היכל קדשיך ביראתיך' עולה עם כ"ד אותיותיו למנין א'תתקי"ז, כמנין א'תשי"ז הפתחים בתוספת שם 'אלקים' בריבוע העולה למנין ר' - שהוא ממונה להסיר את עין הרע.
וקבלה בידינו מרב הונא למי שנתן עין הרע באחר, לומר את הפסוק המרמז לפתחים - דהיינו הפסוק 'אשתחוה אל היכל קדשך' שהוא מרמז למקום הנקרא 'עין טובה' שבו הפתחים הנ"ל. ויאמר אותו 'אחר הרעה' - דהיינו אחר שנתן בו עין הרע.
וזה ביאור המדרש, שהוקשה למדרש כיצד אמר משה 'הנכם היום ככוכבי השמים לרוב' אשר יש בזה בחינת 'עין הרע', ועל כך הביא הכתוב 'זה שאמר הכתוב אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך' - שמשה אמר מיד את הפסוק הזה המועיל לעין הרע. (דן ידין; ניצוצי שמשון פ' דברים)
יום ב' - רבי משה טייטלבוים
אלף פעמים משלי
- "ה' אלקי אבותיכם יסף עליכם ככה אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם" (דברים א יא)
פירש רש"י: מהו שוב 'ויברך אתכם כאשר דיבר לכם' אלא אמרו לו: משה אתה נותן קצבה לברכתינו, כבר הבטיח הקב"ה את אברהם 'אשר אם יוכל איש למנות' וגו'. אמר להם: זו משלי היא, אבל הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם, ע"כ. ויש לבאר מה ראה משה לקבצה זו של 'אלף פעמים' דוקא.
ויבואר על פי מה שראיתי כתוב שבדור מקבלי התורה היה כל אחד מהם שקול כאלף איש של עכשיו, וכמו שנאמר (תהילים קה ח) 'דבר צווה לאלף דור'. ואמרו במדרש (דב"ר יא י) שמשה שקול כנגד כולם. נמצא שמשה שקול ככל ישראל כפול אלף.
אמנם בערבות מואב כבר תמו אותו הדור, והיו כל אלו דור אחר - בניהם של מקבלי התורה. נמצא שמשה היה שקול אלף פעמים כאותו הדור. ולכן אמר להם 'יוסף עליכם ככם אלף פעמים' ו'זו משלי היא'. 'אבל הוא יברך אתכם כאשר דיבר לכם'. (ישמח משה).
שבת - רבי רפאל אנקווה
"כקטן כגדול תשמעון"
- "כקטן כגדול תשמעון" (דברים א יז)
מפסוק זה הביא הלבוש (עיר שושן שם) מקור לדינו של השו"ע (חו"מ סימן י ס"ד) ש'יהיה בעיני הדיין דין של פרוטה כדין של מאה מנה'. אף כאן "כקטן כגדול תשמעון", שאין רצונו לומר 'קטן' - הדיוט או שפל, ואדם 'גדול' - שר ונגיד או חשוב, שכבר נאמר (שם פסוק טז) "בין איש ובין אחיו ובין גרו". אלא רצונו לומר דין של דבר קטן, כגון של פרוטה, ודין של דבר גדול, כגון מאה מנה - תשמעון הכל בשוה.
הסמ"ע (סק"י) חלק על דבריו, וכתב שדין זה מובא בגמרא בסנהדרין (ח.) בפשיטות, ומבואר שם שאין צריך פסוק על זה. והפסוק "כקטן כגדול תשמעון" דרשו בגמרא להקדים הבא ראשון לפני בית דין אפילו הוא של פרוטה.
בספר דמשק אליעזר הקשה על הסמ"ע, שכן הוא עצמו במקום אחר (סימן צז ס"ה) הניח דרשת הגמרא ופירש את הפסוק "כקטן כגדול תשמעון" באופן אחר ש"אין מרחמין בדין". ותמה על שכאן הקשה הסמ"ע על העיר שושן מדוע הניח דרשת הגמרא ודרש את הפסוק באופן אחר.
ונראה לבאר, דהנה רש"י בחומש על אתר הביא דרשת הגמרא שצריך להקדים דין הבא תחילה לבית דין, ואחר כך הוסיף: דבר אחר, כתרגומו, דהיינו שאין מרחמין בדין. ובודאי אין כוונתו שלפי דרשה זו לא נדרוש את דרשת הגמרא, אלא אלו ואלו דברים אלוקים חיים ותרתי שמעת מינה. ולכן גם הסמ"ע הלך בדרכו ובשני המקומות הזכיר את דרשת הפסוק, הן כדרשת הגמרא והן כדרשת התרגום.
בשונה מזאת העיר שושן ביאר את הפסוק על עצם השמיעה לדין של פרוטה, ועל זה תמה הסמ"ע, שהרי בגמרא מפורש שלדין זה אין צורך בפסוק - כיון שהוא פשוט. (פעמוני זהב).