אוצר:בית המדרש/דף היומי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(העברת כל הדיונים על מסכת יומא לדפי השיחה)
שורה 3: שורה 3:


לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: [[שיחה:בבלי/שבת/צ/א]] כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן [[שיחה:רש"י/שבת/צ/א]] - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.
לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: [[שיחה:בבלי/שבת/צ/א]] כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן [[שיחה:רש"י/שבת/צ/א]] - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.
= מסכת יומא =
== [[בבלי/יומא/לז/ב|יומא לז:]] ==
=== תרגומא אביי בקתתא דנרגי וחציני ===
לפי זה כל הכנים והאוגנים והידות היינו של כלים אלו, ומלבד שהוא צ"ב לשם מה היה כן ואוגן לגרזן, ביותר צ"ב דמשמע שהיה זה ביום כיפור, ומה שימוש היה ביו"כ בגרזן וכן במגל המוזכר שם. אא"כ נפרש שתיבות "של יום הכיפורים" קאי רק אסכנים וזה דוחק. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 14:02, 19 במאי 2021 (IDT)
=== רד"ה שהגיע זמן קריאת שמע ===
כדתניא מצוותה עם הנץ החמה. צ"ב שהרי זמנה מוקדם ובתוספות בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|ט:]]}} פירשו שעכ"פ כיון שאין הכל יודעים לכוון שעה זו לפיכך עשתה כן כדי שעכ"פ יקראו אז קריאת שמע, אמנם ברש"י כאן משמע שהוא מעיקר הדין, וצ"ב. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 14:02, 19 במאי 2021 (IDT)
=== רד"ה שאנשי משמר ===
שמא תמשך עליהן העבודה כו'. מבואר ברש"י שיש ענין לקרות ק"ש גם שלא בזמנה שהרי ע"כ היינו קודם עלות השחר שאל"כ למה הקורא עמהן לא יצא אף לא בדיעבד. וצ"ב מה הענין. וידוע שנפסק להלכה שאף אם הפסיד אדם זמן קריאת שמע אעפ"כ יקרא קריאת שמע גם לאחר זמנה. ויש שפירשו שעושים כן כדי לצאת יד הסוברים שקריאת שמע מדאורייתא כל היום [ודורשים ובקומך כמו ובשכבך כל שעה שבני אדם עומדים, אך יש לחלק שבשכבך היינו כל זמן שבני אדם שוכבים משא"כ ובקומך אין בני אדם 'קמים' אלא שעה אחת ולא כל היום שהרי לא נקט הפסוק בשכבך ובעמדך אלא 'ובקומך', ואכ"מ.], אך לפי זה אין טעם לעשות כן גם קודם עלות השחר. אכן במשנה ברורה פירש הטעם שעכ"פ יקבל עליו עול מלכות שמים, ואם כן זה שייך אף קודם עלות השחר. אך צ"ב שלכאורה קודם עלות השחר היינו לילה וכבר קרא בלילה זה קריאת שמע, ומה המשמעות לכך שכבר קם לעבודת היום הבא כיון שאכתי לילה הוא, וצ"ב. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 14:02, 19 במאי 2021 (IDT)
=== לשאר עמא דבירושלים ===
רש"י פירש הבאים בעזרה. ומשמע שלא גרס 'בירושלים' ואולי ס"ל שלא ראו זאת בירושלים בגלל גובה החומות ומדרון ההר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 14:02, 19 במאי 2021 (IDT)
=== אם שכב כו' ===
אין פסוק כזה בתורה. ועיין רש"י להלן {{ממ|[[רש"י/יומא/לח/א|לח. ד"ה בסירוגין]]}} שחשב פסוקים אחרים.
{{לא חתם|ש"ס יידן}}
== [[בבלי/יומא/לט/ב|יומא לט:]] ==
=== בשנה זו הוא מת ===
יש לדקדק בטעם הדבר שהקפיד לומר "הוא" ולא לפתוח פיו, אף שידע שבאותה שנה ימות כדאמר להו. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 20:08, 26 במאי 2021 (IDT)
=== היה מזדמן לי זקן אחד כו' נכנס עמי ויצא עמי ===
צ"ב הלא "וכל אדם אל יבוא כו'" ודרשו חז"ל ואפילו מלאכים. ושמעתי מבארים דהיינו השכינה עצמה, כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#כו|יחזקאל א כו]]}} "ועל הכסא דמות כמראה אדם". [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 20:08, 26 במאי 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/נג/א|יומא נג.]] ==
=== יכול יהיו שנים אמורין קודם מיתת שני בני אהרן ===
וברש"י: ונאמר שבעון מעלה עשן שלא נתנו מתו. מכן תימה על פר"ח {{ממ|או"ח סימן קלג ס"ב}} שביאר דברי הבית יוסף שאין מתים על חסרון מעלה עשן בשאר ימות השנה והעמיד סוגיין בקטורת יו"כ, וכאן הו"א שבעון זה מתו בני אהרן ולא חזרה הגמרא מדבריה אלא מכח פסוקים אך לגבי עצם ביאור האיסור לא מצינו שחזרה בה, וצע"ג. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== עד דמכסי מניה דרבי יוחנן ===
פירוש ממקום שיכול היה ריו"ח לראותו אם היה רוצה, שהרי לא היה רואהו בגלל גביני עיניו. וע"כ כן הדין שצריך לפסוע לאחוריו אף שאין רבו רואהו בפועל, כדמוכח מרבא שהלך לאחוריו לפני רב יוסף אף שרב יוסף היה סגי נהור כפי שכתב רש"י {{ממ|לקמן ע"ב}} ש"אמרו לו" כיון שהיה מאור עינים ואינו מכיר בדבר. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== ומתווספן איסקופתא דבי רב יוסף דמא ===
מעניין שכעין זה במעשה עם הצדוקי מייץ ידיה תותי כרעיה ומבען דמא, ואף שם רבא היה, ודוק בזה. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/נג/ב|יומא נג:]] ==
=== ועל בית המקדש שלא יחרב ===
לא מצינו תפילה זו בתפילות המפורטות לעיל בגמרא ואולי הוא האריך והוסיף עוד תוכן בתפילתו, או שכל זה אכניס בתפילת "שלא יעדי שולטן מדבית יהודה". [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== התחילו הן נכנסין ===
זכורני שמבואר במקום אחר שחבל היה כרוך ברגליו, ולפ"ז צ"ב למה הוצרכו להיכנס אחריו. ואולי לא תקנו החבל אלא כשרבו כהנים המתים בבית שני. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== משניטל ארון ===
הלשון ק"ק שהרי העמידה הגמרא גם המשנה הראשונה בבית שני ובמזה במקום ארון וא"כ מהו "משניטל ארון", וצ"ב. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== רד"ה כמצליף ===
לא ידעתי לשונו. פירוש מקור ושורש השם בלשון הקודש. אך הביאור בזה נתבאר בגמרא לקמן {{ממ|[[בבלי/יומא/נה/א|נה.]]}}. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== לא יוותר דבר אמר השם ===
כמדומה שמפרשי הירושלמי שקלים ביארו שדבר לשון דיבור דהיינו הדברות, וכעי"ז יש להוסיף עוד שדורשים "דבר אמר השם" דהיינו דיבור שאמר ה' לעמו דהיינו עשרת הדברות. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== רש"י ד"ה מתני' נביאים הראשונים ===
דוד ושמואל מפרש במס' [[בבלי/סוטה/מח/ב|סוטה מח:]].
{{ש}}יש לעיין קצת מדוע הקדים דוד לשמואל. ועיין מסכת סוטה שם ובהגהות הגרי"פ שם ב[[מסורת הש"ס/סוטה/מח/ב|מסורת הש"ס]].
{{ש}}גם יש להעיר מדוע השמיט "שלמה".
{{ש}}ועיין [[גבורת ארי/יומא/נג/ב|גבורת ארי כאן]]. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 06:51, 6 ביוני 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/נד/א|יומא נד.]] ==
=== תיובתא ===
לכאורה היה אפשר לומר שאם הנביא אומר "עד היום הזה" ע"כ שבא לאשמועינן איזה דבר ואם רק עד חורבן הבית היה קיים הארון אם כן מאי קמ"ל. ועוד אפשר לומר שהנביא נכתב אחרי חורבן הבית שהרי עוסק במאורעות החורבן ואם כן מה שייך לפרש עד היום הזה אם גלה, אך הגמרא הניחה בתיובתא, ויל"ע. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
=== מאי הוה עביד, מתעסק בקרדומו הוה ===
צ"ב מה הקושיא ומה התשובה, הלא מפורש במשנה שראה רצפה משונה. ואולי הוקשה לגמרא אם ראה כיצד לא ראו אחרים ולכן פירשה שראה אין פירושו במראה עין אלא שהקיש בקרדומו דרך שחוק בעלמא ומצליל הקול שהמקום חלול שמע והבין. ובהמשך הגמרא ונשמטה של אחד מהם ונפלה שם, צ"ב מאי ונפלה שם וכי נכנסה לאותה חפירה ואולי פירושו שנפלה על אותו הרצפה וע"י הנפילה שמעו צליל קולה משונה והבינו כנ"ל. וצ"ב מדוע נשרף ומה אשם נמצא בו. ואם כדי שלא יספר, והלא משמע במשנתנו שרק כשרצה לספר נשרף ולמה זה נשרף מיד, ועוד שמה שהעמידה הגמרא המאורע שאירע בשני כהנים לכאורה הוא כדי ללמדנו מנין ידעינן, ואם כן מדוע לא מת גם השני מאותו הטעם, וצ"ב. [[משתמש:ש"ס יידן|ש"ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש"ס יידן|שיחה]]) 22:48, 5 ביוני 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/עה/ב|יומא עה:]] ==
=== ויאמר משה בתת ה' לכם בערב בשר וגו מכאן למדה תורה דרך ארץ שלא יאכל אדם בשר אלא בלילה ===
לכאורה מכאן סמך למנהגנו בארה"ב לאכול עיקר הסעודה בערב וקצת פירכא על בני ארץ ישראל ואנגליה וצ"ע.  [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:05, 28 ביוני 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/עו/א|יומא עו.]] ==
=== דנין איש מאיש ואין דנין איש מוהאיש כו' ===
צ"ע קצת מדוע לא המשיך הגמרא "ומאי נפקא מינה והתנא דבי רבי ישמעאל {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יד#לט|ויקרא יד לט]]}} ושב הכהן ובא הכהן זו היא שיבה זו היא ביאה הני מילי היכא דליכא דדמי ליה אבל היכא דאיכא דדמי ליה מדדמי ליה ילפינן" כמו שמצינו בהרבה מקומות בש"ס {{ממ|למשל [[בבלי/יומא/ב/ב|לעיל ב:]]}}.  [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:05, 28 ביוני 2021 (IDT)
=== אף ישראל מי שיש לו ארבעה וחמשה בנים היה דואג ואומר שמא לא ירד מן למחר ונמצאו כולן מתים ברעב ===
עיין מהרש"א מדוע לא חושש לו ולאשתו ע"ש. אולם עדיין ק"ק מדוע נקט הגמרא ארבעה וחמשה בנים וצ"ב (וראיתי בספר הכי איתמר שהעיר דהול"ל ששה בנים כמו שמצינו שילדו ששה בכרס אחד)  [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:05, 28 ביוני 2021 (IDT)
=== דבר אחר שהיו אוכלין אותו כשהוא חם ===
לא הבנתי כוונת הגמרא, הרי כל עצמה של המן היה בנס וא"כ אפשר לשמור החום כל השנה וצ"ע. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:05, 28 ביוני 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/פ/ב|יומא פ:]] ==
=== רש"י ד"ה אכילה גסה ===
שאכל לילי יום הכפורים על השבע שהיה שבע ״מסעודה שהפסיק בה״ וכל מה שאכל משחשיכה אכילה גסה היתה ושלא להנאה.
לכאורה יל״ע מה כוונת רש״י להוסיף במש״כ שהיה שבע מסעודה שהפסיק בה וצ״ע.
=== רש"י ד"ה פרט למזיק ===
פרט למזיק - לזה שאינו מבטל ממנו שום עינוי על ידי אכילה זו אלא מזיק הוא את האוכלין ואת עצמו
ובד״ה פרט למזיק (השני) - את התרומה
ק״ק מדוע שינה בלשונו ולא כתב ״את התרומה ואת עצמו״ וצ״ע. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 08:56, 2 ביולי 2021 (IDT)
== [[בבלי/יומא/פא/ב|יומא פא:]] ==
=== לכדתניא ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש כו' ===
יכול יתחיל ויתענה בתשעה ת"ל בערב אי בערב יכול משתחשך ת"ל בתשעה הא כיצד מתחיל ומתענה מבעוד יום מכאן שמוסיפין מחול על הקודש ואין לי אלא בכניסתו ביציאתו מנין ת"ל {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#לב|ויקרא כג לב]]}} מערב עד ערב ואין לי אלא יוה"כ, ימים טובים מניין ת"ל {{ממ|שם}} תשבתו אין לי אלא ימים טובים, שבתות מנין ת"ל {{ממ|שם}} שבתכם הא כיצד כל מקום שנאמר שבות מכאן שמוסיפין מחול על הקודש ותנא דעצם עצם האי בתשעה לחודש מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתני חייא בר רב מדיפתי דתני חייא בר רב מדיפתי ועניתם את נפשותיכם בתשעה וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, ע"כ הסוגיא.
מדברי התלמוד עולה דמאן דאית ליה תוספת בכל מקום שנאמר בו שבות לית ליה מקור לאכילה בתשיעי ומאן דאית ליה אכילה בתשיעי לית ליה שבות
וא"כ צריך להבין כיצד אנו מרכיבים את ההלכה אתרי רכשי ומזכים שטרא לבי תרי? האם ניתן להסיק מהקושיה הזו שגם למי שסבור שיש דין תוספת שבת הוא מחייב זאת רק מחמת הספק? האם אכילה בתשיעי גם היא איננה רק מחמת הספק?
ואולם דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שביתת עשור/א#ו|שביתת עשור פ"א ה"ו]]}} שאין דין תוספת במלאכה, אבל פסק את דין אכילה בתשיעי (המובא בכ"ד בש"ס). {{לא חתם|עמנואל בן חיים}}


= מסכת סוכה =
= מסכת סוכה =

גרסה מ־22:18, 12 ביולי 2021

בדף זה ירוכזו כל הנדונים על הדף היומי. לאחר שיעבור זמן יועתקו הנדונים למקומם המתאים בסמוך לדף הגמרא המתאים.

לדיונים קודמים על דפים הש"ס, נא רשום בחלונית החיפוש (בצד שמאל למעלה) "שיחה:" ואחר כך את שם הדף הרצוי. לדוגמה: שיחה:בבלי/שבת/צ/א כדי לראות את הדיונים שעל דף זה, וכן שיחה:רש"י/שבת/צ/א - כדי לראות את הדיונים המתנהלים על רש"י שבדף זה.

מסכת סוכה

סוכה ב:

כיון דשבעה הוו אי אפשר דלא הוי בהו חד שאינו צריך לאמו כו'

צ"ע קצת, הרי אפשר לומר שילדה תאומים או שלישיות. דב״ש (שיחה) 07:46, 11 ביולי 2021 (IDT)

סוכה דף ג-ד

א) דף ג:

רש״י ד״ה היתה גבוהה מעשרים - פיסקי שמועות הן של כל בני הישיבה שהיו במדרשו של רב אשי שסידרו הגמרא.

צ״ע בכוונתו. ואם כוונתו לפרש מי אמר שמועות אלו, מדוע האריך שהם של כל בני הישיבה במדרשו של רב אשי וכו׳.


ב) דף ד.

רש״י ד״ה תבן וביטלו - בפיו לשבעה.

צ״ע מדוע לא כתב כן לעיל בד״ה ואע״ג דבטלינהו.


ג) דף ד:

רש״י ד״ה מחלוקת על שפת הגג - דמחיצת הבית תחתיה כנגד הקונדסין ואיכא למימר גוד אסיק ״והכא לא אמרינן דבעינן מחיצות ניכרות״.

לכאורה קשה, מדוע הכא לא בעינן מחיצות ניכרות וצ״ב דב״ש (שיחה) 18:53, 11 ביולי 2021 (IDT)