ערך/קרבן עצים
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קרבן עצים
קרבן העצים מוזכר בתנ"ך[1] ובמשנה[2]. והמשנה מפרטת תשעה ימים בשנה שבהם נודבים משפחות שונות קרבן עצים, ואותו יום שהיה בו קרבן עצים היה נדחה מעמד של מנחה מפני שקרבן עצים קודם למנחה ודוחה מעמד הסמוך לו[3]. והיה להם כמו יום טוב, ואסורין בו בהספד ובתענית ובעשיית מלאכה, ודבר זה מנהג[4].
פירוש קרבן עצים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נחלקו תנאים אם עצים באים בתורת קרבן בפני עצמם. מנחות כ: וקו: בברייתא.
בפירוש קרבן עצים נחלקו ראשונים. יש שפירשו שזמן קבוע היה למשפחות משפחות לצאת ליערים להביא עצים למערכה, ויום שיגיע לבני משפחה זו להביא העצים, מקריבין עולות נדבה, וזה קרבן העצים[5]. וכשחל בשבת מאחרין אותו קרבן עד אחר השבת[6].
ויש שכתבו שדרך זו "אינה מתיישבת" ולדעתם לא היו מביאים קרבן אחר מלבד עצם הבאת העצים[7], ואותו היום היו כולם טרודים בחיבוב מצוותם של אלו, לצאת לקראתם לעת ערב, ולכבדם בכל מיני כבוד, ומתוך כך היה קרבן זה דוחה מעמד נעילה[8].
וי"א שהיו מבערים במזבח בפני עצמו מן העצים שהתנדבו, וזה היה קרבן העצים[9].
לעיון נוסף[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חדש על ה(מ)דף (תענית כו).
- ↑ נחמי' י לה
- ↑ תענית כו.
- ↑ רש"י (תענית כו.).
- ↑ רמב"ם (כלי המקדש פ"ו ה"ט).
- ↑ רמב"ם בחיבורו (כלי המקדש פ"ו ה"ט) ובפיה"מ (תענית פ"ד מ"ה); רש"י (תענית כו.); רע"ב (תענית פ"ד מ"ה).
- ↑ רש"י על הרי"ף (מגילה ג: מדפי הרי"ף) בפירוש דברי המשנה (שם ה.).
- ↑ מאירי; וכן משמע ברש"י (מנחות כ:) דהעצים עצמם הם הקרבן. ועי' רש"ש (תענית כו.) שהקשה על רש"י (תענית) והרמב"ם מנלן דמביאין עמהם קרבן אחר. ומציין לעייין בגבו"א בשם הריטב"א. וע' בארות המים (תענית כו.) כי בפסוק מפורש "קרבן העצים... לבער על מזבח ה'", ועל כרחך שקרבן העצים האמור בפסוק היינו העצים עצמם.
- ↑ מאירי.
- ↑ ריטב"א (תענית כו.) בשם י"א. וע"ש שהוכיח כן ממס' תמיד, ועי' גבורות ארי (תענית שם) שלא ידע מאי קאמר הריטב"א בהוכחתו.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |