אמרי משה/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־12:12, 1 במאי 2018 מאת מי אדיר (שיחה | תרומות) (עדיף לשמור על אחידות בטקסט, פסקה חדשה שמופיעה במקור תודגש באמצעות 3 גרשיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

אמרי משה TriangleArrow-Left.png א

אמרי משה - סימן א

יבאר דינים הנוגעים למקואות העליונות הנעשה בזמננו והענינים השייכים לזה.

א[עריכה]

בראשונה יש לברר אי מקוה זוחלת מטהר שאובין, דהנה הרמב"ם (בפ"ח ה"ח) כתב שלשה גממיות בנחל התחתונה והעליונה של כ' כ' סאה והאמצעית של מ"ס, ושטף של גשמים עובר ביניהם אין זה עירוב ואין מטבילין אלא באמצעית שאין המים הנזחלין מערבין אלא אם כן עמדו, ובש"ך (ס"ק כ"ט) כתב דרק במי גשמים דפסול בזחילה אין מערבין, אבל במעין גם הזוחלין מערבין. ואולם בריב"ש סי' רצ"ב מתבאר דטעם הרמב"ם משום דכל זוחלין ענינם קטפרס, וכדמוכח ממה שכתב הצנוק והקטפרס אינו חיבור והאשבורן חיבור, דמתבאר דההיפוך מהאשבורן, והיינו זוחלין הוי קטפרס, ובהגר"א (ס"ק ה' וצ"ג) כתב על פי זה דזה הטעם דזוחלים פסול במקוה ובמעין כשר, משום דמקוה דבעי מ' סאה בזוחלין דהוי קטפרס הרי ליכא מ' סאה דאינו חיבור, אבל מעין דמטהר בכל שהוא ע"כ מטהר בזוחלין ומזה ראיה דגם לאדם סגי בכל שהוא דהא בגל שנתלש ונפל על האדם, אף שזוחל מטהר, והרי ליכא מ' סאה כיון שזוחל, ועל כרחך דגם לאדם סגי בכל שהוא במעין, ע"ש:

ולכאורה יש לדחות דאף דבעינן מ' סאה לאדם, מכל מקום לא דמי מעין למקוה, דבמקוה אין חל עלה דין מקוה רק על ידי חיבור מ' סאה ביחד, שיהיה מחובר בדין חיבור מקואות, וכל דלא חל עלה דין חיבור מ' סאה ביחד ליכא עלה שם מקוה דכל שהוא לחוד אין מטהר בה כלל, וע"כ זוחלין פסול דליכא מ' סאה מחוברים בדיני חיבור, אבל במעין אף להשיטות דבעינן מ' סאה לאדם, אבל לא בעינן שיהיה מחובר המ' סאה בדיני חיבור רק שלא יהיה הפסק אויר ביניהם, דהרי הטעם דבעי מ' סאה כתב הרא"ש דכיון דשיערו חכמים אמה על אמה לאדם בינוני השיעור הזה שוה לכולם, לכן בעינן מ' סאה שיוכל לטבול כל גופו כאחת, אבל גם להך שיטה כל כ"ש שבמעין מטהר ולא בעינין שיהיה מחובר המ' סאה בדיני חיבור, וכיון דיוכל לטבול גופו כאחת דליכא הפסק אויר שפיר מהני, אף דזוחלין אין מחבר, דכל כל שהוא מטהר, גם לא אדע מדוע לא הביא הגר"א ראיה מכל הנהרות דמטהר לאדם כמבואר בכמה דוכתי:

ב[עריכה]

והנה להש"ך הנ"ל דהא דאין הזוחלין מערבין הוא רק במקוה דפסול בזוחלין, אבל במעין הזוחלין מערבין, י"ל דזוחלים מטהר שאובין גם במקוה, והיינו די"ל דגם זוחלים דין מקוה עלה לענין הדין דאין מקוה מקבל טומאה משום דהוי כמחובר וילפינן זה מהקרא דמקוה מים יהיה טהור, וכמבואר בהשגות (ריש פ"א מאה"ט) ולענין זה גם כשזוחל אין מקבל טומאה, וע"כ י"ל דמטהר השאובים גם כן כשזוחלת כיון דיש עלה דין מקוה, ופסול זחילה הוי רק דין בהטבילה, דהטבילה צריך להיות באשבורן, ומפני זה אין זוחלים מחברים שני מקואות חסרות כמ"ש הרמב"ם, משום דבעינן שיהיה על המערב דין מקוה שיוכל לטבול גם בהמערב, ולא מהני מה שהושק פעם אחת, וע"כ בעינן גם כן שבמים המחברים יוכל לטבול, דאיך אפשר שמצד זה ומצד זה יוכל לטבול, ובהמחבר לא יוכל לטבול, ודין זה מתבאר גם כן (במ"ג פ"ו) דאם השאוב באמצע המקואות כמו שהיה, וכתב הר"ש דכיון דהשאוב מפסיק בין שנים החיצונים אין הכשרים מתערבים זה עם זה, וחזינן דבעינין שיהיה על המחבר דין מקוה שיוכל לטבול גם בהמחבר, וע"כ אין הזוחלים מערבים משום דלא יוכל לטבול בהמחבר, ולא נוכל לחשבם כאחת בהטבילה, אבל לטהר שאובים דאין זה מדין טבילה רק מדין זריעה שיהיה כמחובר, שפיר יש לומר גם הזוחלים מטהרים, כיון דגם זוחלים דין מקוה עלה, שלא יקבלו טומאה, ועל כן חשיבי השאובים כזרועים ומחוברים, ונסתלק מהם הפסול דשאובים:

ג[עריכה]

ואולם להריב"ש והגר"א הנ"ל דאין הזוחלים מחברים משום דהוי



שולי הגליון


·
מעבר לתחילת הדף