שו"ת מהרי"ק/קו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרי"ק ‏ קו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

אל חמד בחורים הנחמד ידיד נפשי הר"ר שמואל דבר"זיגל יצ"ו אשיב על שאלותיו כי יקרו לי דבריו ואולם בדרך קצרה רק בראשי הפרקים מפני ביטול בית המדרש בין חברים מקשיבים המקשיבי' ללמוד יחד כהיום הזה ומצורף ידעתיו חכם ומבין מדעתו ועליו נאמר תן לחכם ויחכם עוד. ראשונה על אשר שאל ידיד על דבר כתיבת שם הבחור בגט והקדים לומר ששמע שמתחילה נקרא שמו יחיאל ושוב הסבו שמו לרפאל ידע ידיד כי הדברים בהפ' לפי מה שאומר לי אבי הבחור עצמו דאדרבה מתחילה נקרא שמו רפאל בשם זקנו ושוב חלה ונקרא שמו יחיאל ומ"מ דבר (א) פשוט הוא לפי הנרא' לע"ד דמאח' שמקומכם שהוא מקום הנתינה לא הוחזק שם יחיאל כלל אלא שם רפאל כאשר נראה מתוך כתב ידיד יצ"ו שיש להקדים שם דבמקום הנתינה דהיינו רפאל ואפילו היתה הכתיב' במקום אחר ושם היו מכירין בשם האחד לבד כל שכן וכ"ש בהיותו נכתב ונתן במקום אחד ושם מכירין שם רפאל ולא שם דיחיאל וכן יש לכתוב אנא רפאל דמתקרי יחיאל המכונה פו"אה כמו שכתבו התוספות וס"ה וסמ"ג והמרדכי ועל כי קוראין אותו פו"אה ונסתפק ידיד יצ"ו אם הוא יוצא משם רפאל כלומר בקצור השם ידע ידיד יצ"ו כי נקרא כן על שם משפחתו ואם כן דבר פשוט הוא שיש לכותבו בגט בלשון המכונה כיון דהוי לשון לעז כמו שכתב רבינו פרץ. ואשר כתב ידיד כי שמות הרבה נקראו לעירו והכריע הוא לפי סברתו לכתוב השם המיוחד לה בלשון לט"ין וגם הביא הלכה למעשה על זה אנא לא חילק ידענא ולא בילק ידענא אבל נראה לע"ד מתוך דברי רבינו יעקב שהשיב בתשובה כאשר היא כתובה על ספר הישר ששם הקבועה לה בין העברי הוא העיקר שהרי בתשובה המתחלת נפלאת ממני ורחוקה דעת החיצונים כתב וז"ל ועל שלא כתבו שם המומר אתה פוסלו בדבר הזה נראת כמלקט שבלי' מעמק רפאים לפי שאם נכתב בשם המומר היה פסול יותר כו' עד וכמה מומרים גרשו נשותיהם ומעולם לא כתבו אלא שם יהדותו דרובא ישראל הכי קרו ליה כו' עד והניח כנויין שרוב גוים קוראין כן שרוב קריאות שם של גוים אינן רוב אבל רוב ישראל הוא רוב שמכח ישראל הוא מגרש וכו' עד וגם ראיתי בעיני גט חתנו של הנדיב רבי יעקב פרנס זצ"ל שהמיר שהיה כתוב בו שמעיה המכונה ולד"מן ושמו של גיות היה גו"ט ש"לוף ולא נכתב בו כלל כי חלילה מלהזכירו בתורת משה וישראל עכ"ל רבינו יעקב שהשיב לרבינו יוסף ז"ל הרי לך בהדיא דאזלינן בתר רוב קריאות ישראל ולא בתר הכותים ותלה הטעם משום שמכח ישראל הוא מגרש וסיים דחלילה להזכיר שם כיתות בתורת משה וישראל ואולם ידעתי היות לבעל הדין פתחון פה לדחות ראיה זו קצת ולומר דודאי השם שמורה על גיותו בתורת משה הוא דאין להזכיר בתורת משה וישראל שהרי ישראל יקפידו לקרא עצמם בשם הזה. אבל בשם העיר אז לא יפול בו החלוק בין דת משה לדת אחרת רק על דרך הסכמת הלשון ואם יהיה ישראל בונה עיר ידוע הוא כי ישר בעיניו לקרא לה כאמינצי"אה שהוא לשון לטי"ן כמו פיי"נצי שהוא שם העברי מכל מקום לכאורה אין לחלק בכך דמאחר שנתקן דלא לייתי למטעי באחר ששמו כשמו ושמה כשמה יש לנו לכתוב בשם המתפרסם יותר בין העברים דפירסום הכותים לא מעלה ולא מוריד כמו שכתב ר"ת לעיל שרוב קריאות שם של גוים אינו רוב ועוד תדע שכן הוא שהרי השיב רבינו יצחק בר' אברהם ומביאה המרדכי בפרק בתרא דגיטין ח"ל ומה שקורין בוריי"ש נראה בעיני דכיון שמתוך מקום דירת האיש ומקום כתיבת הגט מוכיח כו' עד ומה על נהר י"יר ואנו כותבין על נהר ק"ייר כיון שאין שום אות בלשון לעז כך שוה היו"ד כמו הקי"ף וכו' וכן נהר שי"נא שכותבים ש"נא בלא יו"ד כך לשונם לומר שנ"א כי גם בלשונינו אומרים אותו לפעמים עכ"ל רי"צבא. הרי לך שנפל הספק בשם העיר ובשם הנהר מתוך החלק הלשון ולא הכריע מכח לשון הלטי"ן כלל באחד מהם וגם לא הזכירו כלל והנה דבר ידוע הוא שלשון הלאטי"ן מסכים לאחת משתי החלוקות ואפילו הכי לא חש להביא ממנו ראיה כלל כדפירשתי לעיל הטעם וכדכתב ר"ת וא"ת שלשון הלטי"ן לא כדברי זה ולא כדברי זה כל שכן שיקשה לפי דבריך שהיה לו להניח זה וזה ולתפוס לו לשו"ן הלטוי"ן שהרי כתבת וז"ל ואם באנו לכתוב שם לע"ז הרבה שמות נקראו לו ואין לדבר סוף עכ"ל:

ועוד שהרי שאלו הר"ר אליהו במרינו אביגדור וז"ל ועוד כתב במתא סול"א ולא כתיב דמתקרי ס"ולא וגם לנהר יש שם אחר כו' והשיב רבי אביגדור וז"ל ועל הנהר שיש להם שני שמות איזה מהן שיכתוב בלא חבירו כשר דכיון דמכירין שם שניהם כמו שכתבתי לעיל דכשר עכ"ל ולא הכריע כלל מצד לשון הלאטי"ן באחד מהם ומסתמ' אם היה ראוי להלוך אחריו לא הוה שתיק מיני' ואע"ג דלעניין פסול דיעבד מדבר מ"מ מסתמא היה מפרש שלכתחילה יש להלוך אחר לשון הלטי"ן אם כן היה שיש להלוך אחריו ואשר הבאת ראיה מדהביא הגאון בעל הערוך ההיא דהוריתי ברומ"א לאיסור כו' אף אם יהיה כדבריך לא ידעתי מי לחשך שיהיה זה משום לשון הלטי"ן דלמה לא נאמר שהוא מפני שכך קראו אותה רז"ל ואף על גב דבשאר מקומות הרגילו רז"ל לקרותה רומי' כאשר יפה כתבת מכל מקום אפשר דמשני שמות יש לה גם בלשון רז"ל וכאן יש לומר דאיזה מהם שירצה יכתוב כדכתב רבינו אביגדור והבאתיו למעלה. ועל הסופר שהוא קרוב לאשה אין קפידא כלל כאשר יפה הבאת ראיה דאף הבעל עצמו יכול לכותבו ועוד דלא שייך בזה שום צד עדות והאמנ' ואולם כי אמ' כאשר כתבת שלא רציתי להכתיב לחתני יצ"ו גט לאחותו ועיקר הטעם היה כי לא ישר בעיני אביו שהיה כותב שום גטון כי אם לפעמים מפני הדוחק כשהייתי רואה צורך השעה וגם אמת הוא כי בהיות אחר רחוק טוב יותר להכתיבו לסופ' הרחוק מפני מראית העין דילמא אתא לאיחלופי בעדי' ואמנם לא ראיתי דבר זה בשום מקום רק אמרתי מסבר' דנפשאי מהיות טוב וגומר אבל היכא דלא אפשר פשיטא דאין קפידא כלל. ואשר נשאת ונתת בענין חניכו' הר' יהודא יצ"ו על חנם היה כי ידוע תדע כי אין לכתוב כנוי האבות בגט כלל לא מן האשה וכמדומה אני שכן ראיתי כתוב בגיטין שהם בימי רבינו יחיאל מפרי"ש ושני גדולים אחרים עמו וכן המנהג אמנם עתה אין בידי הספר שאוכל להעתיק לך הלשון. ועל הנהרות שכתבת נראה לע"ד שאם כן הוא שנהר מרצ"אנו כשמתערב בא"ימוני קרוב לעיר אבד זכרו משם והלאה ואינו נקרא רק איי"מוני כאשר ראיתי בהרבה נהרות כמו נהר פ"א ודומה לו שמתערבין הרבה נהרו' בתוכו אשר להם שם לבד וממקום אחר הם יוצאים ונובעים ומ"מ ממקום התערובת ואילך אבד זכרם ואין נזכר אלא נהר פ"א אם כן הוא בנהר איימ"וני שממקום התערובות ואילך אין מזכירין אלא היא ולא שם הנהר מר"צאנו פשוט הוא שאין לכתוב כלל אלא נהר איי"מוני ואין להזכיר כלל נהר מר"צאנו. ואם הוא בהפך שאדרבה אין מזכיר' נהר איימוני אלא מר"צאנו ממקום התערובות ואילך יש לכתוב שניהם בגט ואם יש ספק בדבר כגון שקצת בני העיר יקראו למי התעורבות בשם איי"מוני והשאר יקראו בשם מר"צאנו אז נראה לע"ד שאין להזכיר כי אם שם איי"מוני שהוא עיקר ספוק מימיו כדברי רבינו יחיאל מפר"יש כמו שאני עתיד להעתיק לך לשונו בעה"י ופשיטא ופשיטא שטוב לכנוס בספק חסור מלכנוס בספק שינוי שבחסר כשר לכ"ע בדיעבד אפילו לדברי רבינו אלחנן ובשינוי יש פוסלין אפילו בדבר שאלו חסרו לא נפסל בכך ואע"ג שכתבו מרבותי' הצרפתים שכל דבר שאם לא כתבו כשר גם כששנהו כשר מכל מקום אין ראוי לכנוס בין סלעי המחלוקת והספיקות וכל שכן באיסור חמור כזה. ועל דבר המעין שהוא רחוק מהעיר יותר משני מילין ואין קרוב יותר מזה וכל העיר מליאה בארות בארות הלא דבר פשוט הוא שאין לכתוב בארות ולא מעיינות ואם יכתבו בו מעיינות הוה הגט פסול לדברי פוסקים גדולים ולא מצאתי יותר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.