רש"י/מלכים א/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:08, 4 באוגוסט 2019 מאת מעלין ולא מורידין (שיחה | תרומות) (העלאת דפים אוטומטית - הגירסא הראשונית של הטקסט פורסמה ב'ספריא' תחת רשיון נחלת הכלל ועברה התאמה ע"י חברי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת פקודי
למנהג אשכנז פסוקים א-כא
(מתחיל בפ"ז)
הפטרת ב' סוכות (חו"ל)
למנהג אשכנז וספרד פסוקים ב-כא
למנהג תימן פסוקים א-כא
(מתחיל בפ"ז)
הפטרת שמיני עצרת (חו"ל)
פסוקים נד-סו
(ויש ממשיכים לפ"ט)

רש"יTriangleArrow-Left.png מלכים א TriangleArrow-Left.png ח

א[עריכה]

נשיאי האבות לבני ישראל. של בני ישראל:

מעיר דוד. שנתנו שם דוד כשהביאו מבית עובד אדום:

ב[עריכה]

בירח האיתנים. תרגם יונתן: בירחא דעתיקיא דקרן ליה ירחא קדמאה בחגא וכען הוא ירחא שביעאה. משניתנה תורה וכתיב בניסן שהוא ראש חדשים, נקרא תשרי שביעי:

ד[עריכה]

ואת אהל מועד. שעשה משה, וגנזו שלמה משנבנה בית ראשון, כמו ששנינו בתוספתא דסוטה (יג א):

אשר באהל. אשר נטה דוד לארון:

ו[עריכה]

כנפי הכרובים. אותן שעשה שלמה העומדים על רגליהם בקרקע, ואין אלו כרובים של כפורת שעל הארון:

ז[עריכה]

אל מקום הארון. מקיר אל קיר, כמו שאמר למעלה בענין:

ח[עריכה]

ויראו ראשי הבדים. בפרוכת שכנגד הפתח באמה טרקסין, יכול יהיו מקרעין בה ויוצאין, תלמוד לומר ולא יראו החוצה, הא כיצד, דוחקין ובולטין כעין שני דדי אשה, כענין שנאמר (שיר השירים א יג): בין שדי ילין (יומא נד א):

י[עריכה]

בצאת הכהנים מן הקדש. הכהנים שנשאו הארון בדביר, כשיצאו שרתה שכינה בהיכל:

יב[עריכה]

אז אמר שלמה. כשראה הענן, אמר: עתה רואה אני שהשכינה שורה בבית שבניתי, שהרי כך הבטיח לבוא ולשכון בו מתוך ענן וערפל, והיכן אמר, (ויקרא טז ב): כי בענן אראה על הכפורת כך שנויה בספרי:

יג[עריכה]

לשבתך עולמים. שמשנבחרה, לא הותרו הבמות, ולא שרתה שכינה במקום אחר:

טו[עריכה]

אשר דבר בפיו. שיתן לו בן שיבנה בית:

ובידו מלא. קיים את דברו בידו הטובה:

טז[עריכה]

מן היום וגו'. את זה דבר אל דוד אבי:

כב[עריכה]

ויעמוד שלמה לפני מזבח ה'. כתיב (בדברי הימים ב ו יג): כי עשה שלמה כיור נחושת ויתנהו בתוך העזרה וגו', ויעמוד עליו ויברך על ברכיו:

כג[עריכה]

שמר הברית. ממתין וגונז לשמור הברית והחסד, לקיים הבטחתו:

כד[עריכה]

אשר שמרת. לשון אמנת הבטחה:

כז[עריכה]

האמנם. לשון תימה:

לא יכלכלוך. לא יכילוך:

לא[עריכה]

אשר יחטא איש לרעהו. בועל אשת איש:

ונשא בו אלה. כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו (סוטה כז ב):

ונשא בו. לשון נושה:

ובא אלה לפני מזבחך. והעמיד הכהן את האשה לפני ה' (במדבר ה יח):

לב[עריכה]

לתת דרכו בראשו. וצבתה בטנה וגו' (שם פסוק כז):

ולהצדיק צדיק. ונקתה ונזרעה זרע (שם פסוק כח) כך נדרש בתוספתא דסוטה (א ג):

לג[עריכה]

והודו את שמך. שחייב אדם לברך על הרעה (ברכות נד א):

לה[עריכה]

כי תענם. למען תענם, 'כי' משמש לשון 'אשר':

לז[עריכה]

ירקון. שהתבואה אינה עולה בקנה לעשות שבולת:

מג[עריכה]

ככל אשר יקרא אליך הנכרי. ובישראל הוא אומר (לעיל פסוק לט): ונתת לאיש ככל דרכיו, לפי שישראל מכיר בהקב"ה, ויודע שהיכולת בידו, ואם אין תפלתו נשמעת, תולה את הדבר בעצמו ובחטאו, אבל עובד גילולים קורא תגר, ואומר: בית ששמו הולך לסוף העולם, נתייגעתי לכמה דרכים ובאתי והתפללתי בו, ולא מצאתי בו ממש, כשם שאין ממש בעבודת גלולים, לפיכך ככל אשר יקרא אליך הנכרי, אבל ישראל, אם אתה רואה שהוא משחית בממונו את חבירו, אל תתן לו:

מד[עריכה]

דרך העיר. פונים לצד ירושלים:

מה[עריכה]

ועשית משפטם. נקמתם באויביהם:

נא[עריכה]

כור הברזל. חרסים שמזקקין בו זהב, קרוי כור:

נו[עריכה]

ככל אשר דבר. והיכן דבר, והניח לכם מכל אויביכם (דברים יב י):

נט[עריכה]

לעשות משפט עבדו ומשפט עמו. לתבוע עלבונם מיד האויב:

סד[עריכה]

את תוך החצר. דברים ככתבן, דברי רבי יהודה קדש את רצפת העזרה בקדושת מזבח, להקטיר על הרצפה (זבחים נט א):

כי מזבח הנחשת. מזבח האבנים שעשה תחת מזבח הנחושת:

קטן מהכיל את העולה ואת המנחה. שהרבו להביא אמר לו רבי יוסי: והלא כבר נאמר (לעיל ג ד): אלף עולות יעלה שלמה על המזבח, שעשה משה, וכשאתה מגיע לחשבון אמות ולמנין עולות, זה של אבנים גדול משל משה, שמזבח משה מקום מערכתו אמה על אמה, וזהו היה מקום מערכתו עשרים וארבע על עשרים וארבע, הרי של שלמה חמש מאות שבעים ושש כשל משה (זבחים נט ב). אם כן מהו קידש המלך את תוך החצר, שקבע בו מזבח של אבנים מחובר ברצפה (שם סא):

קטן מהכיל. בשל משה הוא אומר, כאדם שאומר לחבירו: ננס פלוני ופסול לעבודה (שם נט ב):

סה[עריכה]

מלבוא חמת. שהיא בצפונה של ארץ ישראל:

עד נחל מצרים. שהיא כנגדו בדרומה, באלה מסעי (במדבר לד פסוקים ה ח):

שבעת ימים. של חינוך:

ושבעת ימים. חג הסוכות, נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים (מועד קטן ט א):

סו[עריכה]

לדוד עבדו. להודיע שמחל לו עונותיו, כדאיתא במועד קטן (שם): בשעה שבקש שלמה להכניס הארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה:

ולישראל עמו. שמחל להם על עון יום הכפורים, ויצתה בת קול ואמרה: כולכם מזומנים לחיי העולם הבא (שם):


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.