רד"ק/תהילים/קי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רד"ק ‏ תהילים קי

א

לדוד. זה המזמור פרשוהו רבותינו זכרונם לברכה על אברהם אבינו כשיצא להלחם עם הארבעה המלכים ופירושו אתה כהן לאל עליון כי היתה כהונה ראוי לצאת משם שהוא מלכי צדק, והוא כהן לאל עליון אלא לפי שהקדים בברכתו אברהם לאל לעיון נטל הקב"ה הכהונה ממנו ונתנה לאברהם, שנאמר אתה כהן לעלם על דברתי מלכי צדק על הדבר שדיבר מלכי צדק, והנכון לפי דרך הפשט לפרש המזמור על דוד שאמרו אחד מן המשוררים עליו, ולמ"ד לדוד פירושו בעבור כלמ"ד אמרי לי אחי הוא: ואמר נאם ה' לאדוני. כלומר אמר האל יתברך לאדוני לדוד שב לימיני (שב והמתין עוד זמן מה לשאול המלך שבא משבט בנימין בשתתמלא סאתו) כמו שכתוב כי אז יצא לפניך כלומר שב והיה בהבטחה לימיני כי תעזרך ולא אשקיט, עד אשית אויביך (שאול המלך) הדום רגליך:

ב

מטה. כי באותו הפרק כיבש דוד ציון בתחילת מלכותו ואמר המטה והמשען שתעוז בו מציון החל האל יתברך לשלחו אליך שהיה מבצר חזק מאד ונתנו אלהים בידיך: מעתה רדה. למשול בקרב אויביך לא תירא מהם: ואמר בקרב. כלומר אין צריך לומר בערי פלשתים הסמוכות לארץ ישראל שתמשול עליהם אלא אפילו בקרב ארצם תמשול: ויש מפרשים אמר מציון. לפי שהכבוד שוכן בציון:

ג

עמך. ביום שעשית חיל להלחם בהם באו עמך אליך בנדבה:

בהדרי קדש. בירושלים שהוא הדרת קדש, שנקראת אדמת קדש, והדרי ענין הדר ויופי, והדרי לשון רבים מן הדר כי בדברים רבים היא טובה:

מרחם משחר לך טל ילדותך. יום שיצאת מרחם ונולדת אותו השחר לך היה כלומר לטובתך ואותו טל ילדותך אותו הטל שירד כשנולדת לך היה מבטן יצאת למלכות וטל ברה לך היה באותו השחר:

ד

נשבע. דברו הוא שבועתו:

אתה כהן. מלך ונגיד, כמו ובני דוד כהנים היו: ואמר לעולם. כי שאול לא היה מלך לעולם:

על דברתי מלכי צדק. ולמה בחרתיך מלך לעולם על דבר שאתה מלך צדק ויו"ד דברתי ויו"ד מלכי נוספות:

ה

אדני. הוא על ימינך כשנצחת המלחמות:

מחץ ביום אפו מלכים. והוא מחץ על ידך מלכי הגוים הבאים להלחם עליך:

ביום אפו. כלומר אותו היום היה חרון אפו עליהם ורצונו עמך:

ו

ידין. ועשה דין ומשפט בגוים עד שמקום המלחמה מלא גויות כלומר פגרים מתים:

מחץ ראש על ארץ רבה. מחץ על ארץ ראשים רבים, וראש שם כלל ורבה גם כן כמו בסוד קדושים רבה: ויש מפרשים רבה. רבת בני עמון ועל אותה המלחמה אמר זה הפסוק:

ז

מנחל. כל כך הפיל חללים עד שהלך נחל מדמם: ואמר ישתה. על דרך משל:

על כן ירים ראש. על כן כשנצח כל אויביו הרים ראש על כולם, ויעש דוד שם בשובו מהכותו את ארם נהרים בגיא מלח וגומר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.