משנה/בבא קמא/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:19, 23 באפריל 2018 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל - ספריא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


משנהTriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png ו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה פטור. לא נעל בפניה כראוי ויצאה והזיקה חייב. נפרצה בלילה או שפרצוה לסטים ויצאה והזיקה פטור. הוציאוה לסטים. לסטים חייבים:

(ב) הניחה בחמה או שמסרה לחרש שוטה וקטן. ויצאה והזיקה חייב. מסרה לרועה נכנס רועה תחתיו. נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית ירדה כדרכה והזיקה משלמת מה שהזיקה. כיצד משלמת מה שהזיקה. שמין בית סאה באותה שדה כמה היתה יפה וכמה היא יפה. רבי שמעון אומר אכלה פירות גמורים משלמת פירות גמורים אם סאה סאה. אם סאתים סאתים:

(ג) המגדיש בתוך שדה של חבירו שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל השדה פטור. ואם הוזקה בהן. בעל הגדיש חייב. ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב:

(ד) השולח את הבערה ביד חרש. שוטה וקטן. פטור בדיני אדם וחייב בדיני שמים. שלח ביד פקח הפקח חייב. אחד הביא את האור ואחד הביא את העצים. המביא את העצים חייב. אחד הביא את העצים ואחד הביא את האור. המביא את האור חייב. בא אחר וליבה המלבה חייב. ליבתה הרוח כולן פטורין. השולח את הבערה ואכלה עצים. או אבנים. או עפר. חייב. שנאמר (שמות כב, ה) כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה. עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות. או דרך הרבים או נהר פטור. המדליק בתוך שלו עד כמה תעבור הדליקה. רבי אלעזר בן עזריה אומר רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור. רבי אליעזר אומר ששה עשר אמות כדרך רשות הרבים. רבי עקיבא אומר חמשים אמה. רבי שמעון אומר (שמות כב, ה) שלם ישלם המבעיר את הבערה הכל לפי הדליקה:

(ה) המדליק את הגדיש והיו בו כלים ודלקו רבי יהודה אומר ישלם מה שבתוכו. וחכמים אומרים אינו משלם אלא גדיש של חטין. או של שעורים. היה גדי כפות לו ועבד סמוך לו ונשרף עמו חייב. עבד כפות לו וגדי סמוך לו ונשרף עמו פטור. ומודים חכמים לרבי יהודה במדליק את הבירה שהוא משלם כל מה שבתוכו. שכן דרך בני אדם להניח בבתים:

(ו) גץ שיצא מתחת הפטיש והזיק חייב. גמל שהיה טעון פשתן ועבר ברשות הרבים. ונכנס פשתנו לתוך החנות. ודלקו בנרו של חנוני והדליק את הבירה. בעל הגמל חייב. הניח חנוני נרו מבחוץ החנוני חייב. רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.