משנה/אהלות/יג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:13, 23 באפריל 2018 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל - ספריא)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


משנהTriangleArrow-Left.png אהלות TriangleArrow-Left.png יג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

(א) העושה מאור בתחלה. שעורו מלא מקדח גדול של לשכה. שירי המאור. רום אצבעיים על רוחב הגודל. אלו הן שירי המאור. חלון שסתמה ולא הספיק לגומרה. חררוהו מים. או שרצים. או שאכלתו מלחת. שעורו מלא אגרוף. חשב עליו לתשמיש. שעורו בפותח טפח. למאור. שיעורו מלא מקדח. הסריגות והרפפות. מצטרפות כמלא מקדח. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים עד שיהא במקום אחד מלא מקדח. להביא הטומאה ולהוציא הטומאה. רבי שמעון אומר להביא הטומאה. אבל להוציא את הטומאה בפותח טפח:

(ב) חלון שהיא לאויר. שעורה מלא מקדח. בנה בית חוצה לה. שעורה בפותח טפח. נתן את התקרה באמצע החלון. התחתון בפותח טפח. והעליון מלא מקדח:

(ג) החור שבדלת. שעורו מלא אגרוף. דברי רבי עקיבא. ר' טרפון אומר. בפותח טפח. שייר בה החרש. מלמטן. או מלמעלן. הגיפה. ולא מירקה. או שפתחתו הרוח. שעורו מלא אגרוף:

(ד) העושה מקום לקנה. ולאספתי. ולנר. שעורו כל שהוא. כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים בפותח טפח. לזון את עיניו. ולדבר עם חברו. ולתשמיש. בפותח טפח:

(ה) אלו ממעטין את הטפח פחות מכזית בשר ממעט על ידי רובע עצמות. ופחות מעצם כשעורה ממעט על ידי כזית בשר פחות מכזית מן המת. פחות מכזית מן הנבלה. פחות מכעדשה מן השרץ. פחות מכביצה אוכלים. התבואה שבחלון. וככיי שיש בה ממש. ונבלת העוף הטהור שלא חשב עליה. ונבילת עוף הטמא שחשב עליה ולא הכשירה. או הכשירה ולא חשב עליה:

(ו) אלו שאינן ממעטים. אין העצם ממעט על ידי עצמות. ולא בשר על ידי בשר. ולא כזית מן המת. ולא כזית מן הנבלה. ולא כעדשה מן השרץ. ולא כביצה אוכלים. ולא תבואה שבחלונות. ולא ככיי שאין בה ממש. ולא נבלת העוף הטהור שחשב עליה. ולא נבלת עוף הטמא שחשב עליה והכשירה. ולא השתי והערב המנוגעים. ולא לבינה מבית הפרס. דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים הלבינה ממעטת. מפני שעפרה טהור. זה הכלל הטהור ממעט. והטמא אינו ממעט:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.