רמב"ן/חולין/נט/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־22:56, 4 במאי 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מאירי
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
חתם סופר
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png חולין TriangleArrow-Left.png נט TriangleArrow-Left.png ב

הא דתנן אלו הן סי' חיה כל שיש לה קרנים וטלפים. ואוקי' להתרת חלבה. ק"ל עלה להתר' חלבה ל"ל טלפים והרי אף כל הבהמות כשרות יש להם טלפים.
ובתוס' פי' דהכי קתני: אלו הן סי' חיה כשרה וחלבו מותר כל שיש לה טלפים וקרנים שכיון שיש לה קרנים בידוע שהיא חיה עדיין יש לחוש שמא טמאה היא וכיון שיש לה טלפים סדוקות בידוע שהיא טהורה ולא חשש כאן לפ' במעלת גרה למי שאינו מכיר חזיר משום שלא מנה אלא סימני גופה ושנה דרך קצרה א"נ כיון דחיה היא אין לחוש שהרי אין לך מפריס פרסה וטמא אלא חזיר ואיי בחיות כיוצא בו ור' יוסי פליג ואמר כל שיש לו קרנים בידו שהיא חיה וטהורה שאין לך חיה טמאה שיהיו לה קרנים כי הני וההיא דתנן בפ' בא סי' כל שיש לו קרנים בידוע שיש לו טלפים סתמא כר' יוסי היא כך פי' הרב רבי יצחק הצרפתי ז"ל בן הרב ר' מאיר ז"ל ורבי' יעקב אחיו ז"ל פי' דב' סי' קתני דטלפים של חיה אינם דומין לבהמה ובכל חד סגי ור' יוסי סבר טלפים לאו סי' הוא. כל זה כתוב בתוס' ואין פי' זה האחרון כלום מדלא קתני הפרש טלפים לחיה מהו.

והרי עז דחדוקות וחלבו אסור. פירש"י ז"ל דקס"ד דהדר ביה מכרוכות ואיכא למידק אי הכי הו"ל למידק כרוכות נמי בעי' ועוד דאמרינן כל היכא דלאו מפוצלות בעי' כרוכו' וחדוקות והדורות ומאי כולי האי בחדוקות לאפוקי משור והדורות לאפוקי מעז סגי והא ל"ק דכרוכו' לאפוקי מעיזא כרכוז שקרניו חדוקו' והדורות אלא שאינם כרוכו' וכך פירש"י ז"ל עצמו אלא הא דק' בכרוכו' לאפוקי (מעיזא) [מעז ומעיזא] כרכוז וחדוקות לאפוקי משור סגי ובעל הלכות ז"ל אמר עיזא כרכוז אין בה אלא ב' סי' כרוכות והדורות ולדידיה קשיא בחדוקית והדורות סגי.
ושמעתי שמפרשי' כרוכו' דקיימי גלדי גלדי וקס"ד שהן מתקלפי' ואקשי' והרי שור ופרקי' חדוקות בעי' שיהיו אותן כרוכו' מהודקו' (ודי) [זה] בזה ואינן מתקלפי' משא"כ בשור דמרפו ברכי ומקלפין הלשון חדוקות כמו חידוק של קירויה דאמרי' לעיל ובפ"ב דעירובין טובם כחדק שמחדקין הרשעים לגיהנם כלומר דוחי' אותם שם ואקשי' א"ה הדרא קושיא לדוכתה שהרי של עז כרוכו' הן אלא (שאין) [שהן] חדוקו' ומפרקי' הדורות נמי בעינן כלומר כרוכות שיהיו אותן כרוכו' [חדוקות] לאפוקי משור והדורות לאפוקי מעז והא דמיבלע חידקייהו והיינו ספקא דעז כרכוז דלא מיבלע חידקייהו ובהכי סלקא שמעת' שפיר.
ובתוס' בשם ר"ת ז"ל גרסינן מבוצלות בבי"ת ופי' שפופות כדאמרינן בקידושין מאי משמע דהאי אגם ליש' דבוצלא הוא דכתיב הלכוף כאגמון ראשו לנוסחאו' שלנו שכתוב בהן מפוצלות נמי כך מתפרש כמו שאמרו הבקר הפקר וקרן הצבי אינו כן לפירש"י ז"ל הקשו שכל הסי' שמענו חכמים בצבי שאין עורו מחזיק בשרו ושאמרו עליו במדרש שיר השירים שהוא ישן בעינו אחת כולן ישנו באותן שהעולם קורין צבי.


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.