מעשה רקח/איסורי מזבח/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:57, 5 במרץ 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא+פרידברג) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מעשה רקחTriangleArrow-Left.png איסורי מזבח TriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ספר מעשה רקח פרק ז מהלכות איסורי מזבח

א

כיצד היה חייב עולה וכו'. במה שיש לדקדק בזה עיין מ"ש בסוף הפרק:

ג

כל העצים החדשים. עיין מה שכתבתי בפרק הקודם הל' ב'. ומ"ש בספר רבינו

של תאנה של חדשים צ"ל של חרשים ברי"ש וכמ"ש מרן ז"ל ועיין להרב לח"מ והמל"מ ז"ל מה שפלפלו בסוגיא דתמיד ואין להאריך:

ד

וכיצד היו עושין וכו'. פשטן של דברי רבינו דבעבודה בחרישה אחת סגי ובאינה עבודה צריכה שני חרישות ובפ"ז דתמידין ומוספין הל' י' כתב סתם היה ניר חצי השדה וכו' וי"ל דהתם בעבודה קאמר וסמך על מ"ש כאן אך צריך ליישב סוגיית הגמרא והברייתא לפי פי' זה ועיין להרב לח"מ ז"ל ואף שרבינו כתב כאן הסדר שהיו עושים לחיטי המנחות והנסכים לאו דוקא דעיקר סדר זה אינו אלא למנחת העומר ולכך קפדינן אשבעים יום קודם פסח משא"כ בשאר מנחות ואפילו בשתי הלחם אין לנו קפידות מן הדין וכמ"ש מדברי רבינו פ"ז ופ"ח דתמידין ומוספין ועיין להתוס' שם:

ה

כל החטים וכו'. לא ביאר רבינו כאן השיפה והבעיטה אם הוא ביד או ברגל ורש"י ז"ל פירש ששניהם בידו אלא שהשיפה בפיסת ידו והבעיטה באגרופו וכ"כ הרע"ב ז"ל אמנם רבינו בפירוש המשנה כתב דהשיפה היא ביד והבעיטה ברגל ובאמת בסתם בעיטה ברגל הוא:

ו

ומאמצעה של האמצעית. התוס' יו"ט ז"ל פי' דהיינו מאמצעה של שלישה והשלישה היא האמצעית ע"כ. והדברים מגומגמים דא"כ ליתני מאמצעה סתם והלח"מ ז"ל פי' דהאי אמצעית היינו החבית האמצעית שהרי היו שם שלש חביות זו על גב זו ומן האמצעית לוקח מאמצעה עיין עליו ואין לנו בירור במעשים אלא עד כי יבא מורה צדק במהרה בימינו אמן:

ח

תשעה מינים וכו'. הקושי מבואר בדברי רבינו דבגמ' איבעיא לן או מגרגרו תנן או מגלגלו תנן ופשיט לה מברייתא דקתני שמן זית מזיתו מכאן אמרו זית ראשון מגלגלו בראש הזית ע"כ ורבינו העתיק מגרגרו והרב לח"מ ז"ל כתב דאולי דהיה לו בברייתא דפשטו מינה מגרגרו ע"כ. ובס' מתנות כהונה ז"ל פלפל והאריך הרבה בזה ונדחק כמאן דמעייל פילא וכו' אחרי המחילה הראויה עיי"ש. ולענ"ד נראה הדבר פשוט הרבה בלי שום דוחק וזה כשנדקדק בדברי רבינו שהוסיף כאן ובררו אחת אחת וכן בזית השני הוסיף וחזר ובירר גרגיר גרגיר ולשון זה לא נמצא במשנה ועוד דהשמיט כל הברייתא דשמן זית מזיתו דהיינו שכבר נתבשל כל צרכו עד ששמנו אגור בתוכו אלא ודאי שהדבר מוכח מעצמו שרבינו מפרש להבעיא כך אי מגרגרו תנן דהיינו שלקט הגרגירים שבראש האילן שהם מתבשלים יותר מהר ומלקטן ביחד דידוע דגרגור הוא לשון לקוט ואף אם יש בהם קצת שלא נתבשלו כל צרכן לית לן בה או דילמא שגלגלו תנן דהיינו שיתכוין ללקט המבושלים לגמרי דוקא ולזה השיב לו מהברייתא דשמן זית מזיתו דהכוונה שדרך ברירה קאמר המבושלים דוקא וכוונת הבעיא אי הך גרגור דמתני' דהיינו הלקיטה הכוונה בלי השגחה פרטית או דלמא בהשגחה גמורה להמבושלים ובזה אתי לישנא דמתני' כפשוטה דמגרגרו תנן דהיינו הלקיטה אלא דיש לפרשה דגרגור דקתני היינו גלגול שהיא הברירה ולכך רבינו העתיק לשון גרגור והוסיף בו הבורר אחת אחת דהיינו המבושלים יותר כדברי הברייתא והכי מוכח מפירושו להמשנה שכתב וז"ל וענין מגרגרו בראש הזית שמלקט אותו מן האילן גרגיר גרגיר עד שיהיה כולו מבושל והגרגירים תמימים וכו' ע"כ דהיינו דברי הברייתא ממש והם דברים פשוטים וברורים לכל מבין וכן העתיק הסמ"ג ז"ל לאוין שי"ט עיין עליו:

יא

כדי לידע יפה שאין למעלה ממנו וכו'. קצת משמע דבדרך חיוב קאמר שיש לו להביא מן היפה שאין למעלה ממנו וקשה דבפט"ז דמעשה הקרבנות הל' ד' כתב דמי שנדר שור או איל וכו' לא יביא כחוש ביותר ולא היפה השמן ביותר אלא הבינוני ואם הביא הכחוש יצא וצ"ל דהבא לכתחילה קאמר לכפיית יצרו לא מלצד החיוב גמור דהחיוב העיקרי אינו אלא הבינוני ולפ"ז מ"ש רבינו בראש הפרק שיביא מן המובחר היינו כלפי כפיית היצר לא בדרך חיוב ובס' עבודת ישראל ז"ל דף צ"ה ביאר דמן המובחר היינו בערך הכחוש עיי"ש:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון