שו"ת רדב"ז/א'שפט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:58, 22 בפברואר 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שו"ת רדב"זTriangleArrow-Left.png א'שפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת   סימן א'שפט   רדב"ז
 [סימן אלף ושלוש מאות ושמונים ותשעה - חלק ה ללשונות הרמב"ם סימן טז]

(טז) ישוב על לשון הרמב"ם ז"ל אשר שאל כמה"ר אליה קפשאלי מקאנדייא פ' ג' מהלכות עכו"ם ישב לו קוץ ברגלו וכו' נתפזרו לו מעות וכו' וז"ל השואל תמהני מאי טעמא לא הביא הרב ההיא דמעיין המושך לפני עכו"ם ומדוע השמיט החילוק הזה מחבירו כיון שבא להזכיר הברייתא ואל תשיבני כיון שכתב הרב ז"ל ישב לו קוץ ממילא שמעינן מעיין המושך דחד טעמא הוא דא"כ מה היצרך הרב להזכיר נתפזרו לו מעות ומאי שנא זה מזה. ותו דבהדיא עושה התלמוד צריכותא בכל אלו ד' חלקים וקאמר וצריכא דאי תנא קוץ משום דאיפשר למיזל קמיה ומשקליה אבל מעות דלא איפשר אימא לא ואי תנא מעות ה"א משום דממונא אבל קוץ דצערא אימא לא ואי תנא הני תרתי משום דליכא סכנתא אבל מעיין דאיכא ספק דאי לא שתי מיית אימא לא צריכא הא קמן שהוצרך ללמדנו דין המעיין משום דאיכא סכנתא ע"כ. עוד תימא על הראב"ד שלא השיג עליו. וגם נפלאתי על בעל מגדל עוז איך לא שת לבו גם לזאת ואמר אולי משגה הוא ובדק בספרים ומצא שאין שינוי והעלה הדבר בצריך עיון:

תשובה איני רואה מקום לתמיהא זאת ולא להעלות בצ"ע דכיון דכתב הרב ז"ל הנך תרתי ישב לו קוץ ונתפזרו מעות וכתב להא דפרצופות תו לא צריך מידי דאי לאשמועינן דאפי' במקום סכנה הרי למדנו מפרצופות ואי לאשמועינן אם אינו נראה מותר מכ"ש הוא הנך תרתי דלית בהו סכנה אם אינו נראה כמשתחווה מותר (מכ"ש הוא הנך תרתי דלית בהו סכנה אם אינו) כ"ש מעיין דאיפשר שיבא לידי סכנה ומפרצופות נמי איכא למילף דקתני מפני שנראה כמנשק לעכו"ם טעמא דנראה הא אם לא נראה מותר והא דתני פרצופות ולא תני מעיין איפשר לומר אע"ג דאינו חמור כ"כ מנשק כמשתחוה והא דלא עביד תלמודא צריכותא מהא משום דס"ל כיון דתרווייהו איסור תורה מה לי איסור קל מה לי איסור חמור והכי איתא בתוספתא ומ"מ נהי דלא מצי למעבד מינה צריכותא מדקאמר תלמודא אבל מעיין ופרצופות חדא הוא דהא לא משכחת לה תלמודא צריכותא אלא משום דקא בעי למתני כיוצא בה וכו' ומשום הכי השמיטה הרב ז"ל ודברים ברורים הם וכבר השיג עליו כה"ר עזריה הכהן אלא דאכתי איכא למידק עלה דברייתא לפי גרסאות הנמצאות בספרים שלו דקתני פרצופות המקלחים מים בכרכים אל יניח פיו וכו' ואי פרצופות היינו עכו"ם ממש מה שנראה כמנשק מנשק ממש הוא ואם משום דאין כוונתו אלא לשתות מים וקי"ל כר' שמעון הא ניחא למאן דאמר דקי"ל כר' שמעון לכל האיסורים שבתורה אבל למאן דלא פסיק כוותיה אלא באיסור שבת מאי איכא למימר. ותו דהא מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות והכא אי איפשר להניח פיו על פיו אם לא על ידי נשיקה. ותו דאי עכו"ם ממש לא הוה קרי להו פרצופות ומשום הכי הגירסא הנכונה היא פרצופות המקלחות מים בפני עכו"ם וכן כתבוה הרי"ף והרמב"ם ז"ל ואפשר כי לפי הגירסא שלנו נמי הכי מפרשא וארישא דקתני בפני עכו"ם סמך וכן נראה מדברי רש"י ז"ל דפרצופות לאי עכו"ם נינהו ולפי גירסא זאת נמי קש"ל מאי לפי שנראה כמנשק לעכו"ם לפרצוף הוא מנשק ולא לעכו"ם דבשלמא בהנך שייך למתני מפני שנראה כמשתחוה אבל הכא לא שייך כיון שהפרצוף אינה עכו"ם. ותו אמאי לא תני בה כדתני בכל הנך ואם אינו נראה מותר. ותו מאי איריא מפני שנראה כמנשק תיפוק ליה משום סכנת עלוקה והני תרתי חדא מתרצא בחברתה דלהכי לא תני ואם לא נראה מותר דלאו קושטא הוא דאכתי איכא איסור סכנתא דחמירא מאיסורא והשתא ניחא דנקט הרב ז"ל פרצופות דלית בה התירה כלל (נ"א ההיא כללא) ותנא אשמועינן מפני שנראה כמנשק ונפקא מינה להיכא דלא שכיחא עלוקה ולא תני בה ואם אינו נראה מותר דאיכא למטעי לימר בכל גוונא מותר א"נ להכי לא תני בה ואם אינו נראה מותר משום דלא תני לה גבי מעיין והך דפרצופות לא צריכא אלא משום דקא בעי למתני סיפא כיוצא בה ולקושיא הראשונה איכא לתרוצי כיון שהפרצופות מקלחין לפני עכו"ם ודאי לכבודה עשו אותה וזה שמנשק להם נראה כמכבד לעכו"ם ומנשק לה והיינו נמי דלא שמעינן האי חידושא נקיט הרב פרצופות ושביק למעיין. ואכתי איכא למידק כיון דתני שנראה כמשתחוה אמאי אצטריך למתני ואם אינו נראה דהא מדיוקא שמעינן ליה וי"ל דאי מדיוקא הוה אמינא טעמא דנראה כלומר שהוא במקום רואים הא אם אינו במקום רואים מותר והא ודאי ליתא דקי"ל כרב דאמר כל מקום שאסרו חז"ל מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור להכי תני ואם אינו נראה שפירושו ואם אינו נראה כמשתחוה מותר דתלמוד שקיל וטרי בה לפירושא. והנלע"ד כתבתי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון