בבלי/שבת/קיז/א
מי דמי התם נעשה בסיס לדבר המותר
הכא נעשה בסיס לדבר האסור אלא הכי
קאמרי ליה אם מצילין תיק של ספר עם
הספר ואע"פ שיש בתוכו מעות לא נטלטל
עור אגב בשר מי דמי התם נעשה בסיס
לדבר האסור ולדבר המותר הכא כולו
נעשה בסיס לדבר האסור אלא הכי קאמרי
ליה אם מביאין תיק שיש בתוכו מעות
מעלמא להציל בו ספר תורה לא נטלטל
עור אגב בשר והיא גופה מנלן אילימא
דמדהיכא דאית ביה לא שדי להו איתויי נמי
מייתינן מי דמי התם אדהכי והכי נפלה
דליקה הכא אדהכא והכי לישדינן אלא אמר
מר בר רב אשי לעולם כדאמרינן מעיקרא
ודקא קשיא לך הכא טלטול והכא
מלאכה כגון דלא קבעי ליה לעור והא אביי
ורבא דאמרי תרוייהו מודה ר"ש בפסיק
רישיה ולא ימות דשקיל ליה בברזי: ולהיכן
מצילין אותן וכו': היכי דמי מפולש היכי
דמי שאינו מפולש אמר רב חסדא שלש
מחיצות ושני לחיין זהו מבוי שאינו מפולש
ג' מחיצות ולחי אחד זהו מבוי המפולש
ותרוייהו אליבא דרבי אליעזר דתנן הכשר
מבוי ב"ש אומרים לחי וקורה וב"ה אומרים או
לחי או קורה ר' אליעזר אומר שני לחיים
א"ל רבה ג' מחיצות ולחי אחד מפולש קרית
ליה ועוד לרבנן נציל לתוכו אוכלין ומשקין
אלא אמר רבה שתי מחיצות ושני לחיין
זהו מבוי שאינו מפולש שתי מחיצות ולחי
אחד זהו מבוי המפולש ותרוייהו אליבא
דרבי יהודה דתניא יתר על כן אמר ר'
יהודה מי שיש לו שני בתים בשני צדי ר"ה
עושה לחי מיכן ולחי מיכן או קורה מיכן
וקורה מיכן ונושא ונותן באמצע אמרו לו
אין מערבין רה"ר בכך א"ל אביי לדידך
נמי לרבנן נציל לתוכו אוכלין ומשקין