רש"י/מגילה/יט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף גליוני הש"ס |
חרתא דאושכפי. סם שצובעין בו מנעלים שחורין:
קמיח. במים:
ולא עפיץ. מעובד בעפצים שקורין גל"ש:
מחקא. מין עשבים עשוי על ידי דבק:
מתני' בן עיר. שזמנו בארבעה עשר:
שהלך לכרך. שזמנו בחמשה עשר:
אם עתיד לחזור. מפרש בגמ':
קורא כמקומו. כחובת מקומו בן עיר בארבעה עשר בן כרך בחמשה עשר:
[1]מאחר הדברים האלה. גידל המלך וכו':
גמ' לא שנו. דבן כרך שהלך לעיר ועתיד לחזור למקומו קורא בחמשה עשר ולא בארבעה עשר:
אלא שעתיד לחזור בליל ארבעה עשר. אם קודם עמוד השחר יצא מן העיר הוא דקתני שאינו צריך לקרות עמהן בלילי י"ד אע"פ שעודנו שם הואיל וביום לא יהיה שם אין זה אפילו פרוז בן יומו:
אבל אין עתיד. לצאת משם בלילה דהשתא הוי פרוז לאותו יום אע"פ שעתיד לחזור למחר ליום ([2]אחר) נקרא פרוז וקורא עמהן בין בלילי י"ד בין בי"ד וה"ה לבן עיר שהלך לכרך אם עתיד לחזור בלילי ט"ו שלא יהא שם ביום ט"ו לא הוי מוקף ליומו וקורא בי"ד כחובת מקומו ואעפ"י שהוא בכרך אבל אין עתיד לחזור בלילי ט"ו אין צריך לקרותה בי"ד וממתין וקורא עמהן אע"פ שסופו לחזור לאחר זמן:
מנא ליה. דמשום ההוא יומא חשיב כוותייהו:
בן כפר. שהקדים וקרא ליום הכניסה ואח"כ הלך לעיר והיה שם לילי י"ד:
בין כך ובין כך. אפילו עתיד לחזור ולצאת משם קודם היום קורא עמהן בלילה:
כבני העיר בעי מקרי. כל הפרזים זמנם בארבעה עשר בין כפרים בין עיירות ורבנן הוא דאקילו עלייהו להקדים ליום הכניסה:
והני מילי. דאקילו עלייהו דאין צריך לחזור ולקרות בארבעה עשר כי איתיה בכפר:
כל תוקף. לקיים אגרת הפורים על תוקף הקפיד להזכיר:
תוקפו של אחשורוש. ומתחילתה היא מדברת בתוקפו עד סופה:
ומה ראו על ככה. המגילה נכתבת ונקראת להודיע לדורות מה ראו באותו הזמן שעשו מה שעשו ומפרש על ככה עשו ולפרש מה הגיע על העושים:
נקראת ספר. ונכתב בספר:
שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה. דאיכא למאן דאמר במסכת מכות (דף יא.) ספר תורה שתפרו בפשתן פסולה:
ונקראת אגרת. לומר שאינה חמורה כספר:
שיהו משולשין. שיהא מראש התפר עד מקום תפירת הגיד כממנו ועד הגיד השני ומן השני לשלישי כמשלישי לסוף התפר:
הכתובה בין הכתובים. ספרים שהיו בימי החכמים כולן בגליון כספר תורה שלנו:
לא יצא. דבעינן אגרת לעצמה דמיפרסם ניסא טפי דכי קוראה בין הכתובים נראה כקורא במקרא[3]:
אי מחסרא או מייתרא. ארוכה משאר הקלפים למעלה או למטה או קצרה מהן ויש לה היכר לעצמה:
- ↑ נדפס לקמן והועבר לכאן ע"פ הערת מדפיסי וילנא
- ↑ [צ"ל אחד]. גליון ש"ס וילנא
- ↑ מבואר שהחסרון בכתובה בין הכתובים הוא משום פרסומי ניסא דנראה כקורא במקרא, וכן העתיקו הפוסקים ראה משנה ברורה (סימן תרצא ס"ק כג). אמנם תוספות בקידושין (מה: ד"ה הוה) כתבו שהוא משום כבוד ציבור. ואפשר שאף רש"י לא קאמר כן אלא בדברי שמואל דלא חילק בין יחיד לציבור, אך לדעת ריו"ח דמחלק להלן בין יחיד לציבור ע"כ טעמו כתוספות ומשום כבוד ציבור. ועיין משנ"ב שם שביאר החילוק בין יחיד לציבור לטעמיה דרש"י, שיחיד בלאו הכי אין בו פרסומי ניסא, וע"ע ביאוה"ל שם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |