גליוני הש"ס/שבת/קז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־09:40, 12 באוגוסט 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (עוגנים ועיצוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קז TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
קרן אורה
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


דף ק"ז ע"א

והחובל בהן חייב. נ"ב ע' רש"י דפי' בלישנא אחרינא דהחיוב משום צובע וע' חידושי רמב"ן כאן דהביא ירושלמי פ' כלל גדול מה צביעה הית' במשכן שהיו משרבטין בבהמה ועורות אלים מאדמים הדא אמרה העושה חבורה ונצרר הדם חייב משום צובע כו' וע"ש בקרבן עדה בירושלמי דהקשה דמדוע לא אמר שהיו צובעין תכלת עש"ה ונ' פשוט דהירושלמי ס"ל כפירש"י כאן דהחיוב משום צביעת העור [וכדאמר הדא אמרה כו'] וע"כ עדיף לי' למצוא כן צביעה בעור ממש גם במשכן וה"נ ס"ל כרב דחיוב שוחט משום צובע והיינו ג"כ משום צביעת העור וגם י"ל דס"ל כרש"י כאן וכרב הנ"ל וע"כ ביקש למצוא צביעה במשכן בבעלי חיים דאל"כ הי' סברא לירושלמי לומר דלא לינהוג צובע בבעלי חיים הואיל ולא הי' במשכן בבעלי חיים דוגמת הוצאה דכתבו תוס' כן לעיל צ"ד א' ד"ה שהחי דפטור הוצאת בעל חי היינו לפי שלא הית' הוצאת בבעלי חיים במשכן עש"ה [ונזכרתי עוד מלאכת צביעה בעלי חיים בחגיגה ח' א' משום סקרתא ע"ש תוד"ה משום דהכוונה שם למלאכת צובע דאוריתא עש"ה] ימ"ש הק"ע שם דהביאו עמהם תכלת ממצרים צ"ע דפ' ציצית שנאמרה במדבר הית' לקיים מצות ציצית מיד וא"כ הא כתוב בה חיוב תכלת ובעי צביעה לשמה כמבואר במנחות מ"ב ב' וכן תכלת דבגדי כהונה משמע בתוס' שם ד"ה משום שנאמר דבעי צביעה לשמה וע' ירושלמי יומא פ"ג ה"ו וא"כ איך הי' כשר לזה תכלת הנצבע במצרים הא לא הית' הצביעה לשמה שהרי לא ידעו במצרים שתנתן להם מצות ציצית ובגדי כהונה ושיוצרכו תכלת וי"ל לפי דרכו של הק"ע שעוד יעקב הכין להם תכלת ואותו הביאו עמם דכעין זה מבואר במדרש שהביאו עמם עצי שטים למשכן עוד ממה שיעקב הכין להם ע"ש ויעקב הא קיים כל התורה עד שלא ניתנה וא"כ הא ידע כל התורה וצבע מיד לשמה לשם תכלת דציצית ובגדי כהונה (וכן י"ל גם במצרים דמרע"ה ואהרן וזקנים ידעו תורה שתנתן להם והיו צובעין לשמה] ואולם גם זה צ"ע אי חשוב לשמה כיון דעכ"פ אז עדיין לא ניתנה תורה והוי המחשבה שצובעין שאם תנתן תורה ויהי' נאמר בה מצות תכלת דציצית כו' כאומר כתוב גט לאשה פלונית לכשאכנסנה אגרשנה דאינו גט משום דלא חשיב כתיבה לשמה כמבואר ברמב"ם ודו"ק ואולי רק שם לפי שבידה שלא לינשא לו ומשא"כ כאן דכפה הר כגיגית ואפי' לא היו רוצים היו מוכרחים לקבל התורה חשיב שפיר לשמה המחשבה על אחרי שתנתן תורה כו' וי"ל דזהו באמת הטעם דכפה הר כגיגית אף שמאיליהם אמרו נעשה ונשמע ע' תוס' לעיל פ"ח א' ד"ה כפה והיינו דאילו לא כפה אז אף שרצו לקבל התורה מ"מ כיון דאילו לא הי' רוצין לא היו מקבלין והי' תלוי בדעתם תו התכלת הנצבע מתחלה לא חשיב צביעה לשמה וא"כ הרי היו חסרים תכלת לבגדי כהונה וציצית דבמדבר לא הי' להם חלזון לצבוע כמ"ש הק"ע שם עש"ה וע"כ הוצרך שיהי' כפיית הר כגיגית שלא יהי' הדבר תלוי בדעתם ומצדו ית' הא ליכא שינוי רצון והוי דבר וודאי מאז שתנתן להם תורה והוי שפיר צביעה לשמה וע"כ הי' כפיית ההר כו' כדי שיהי' להם תכלת לציצית ובגדי כהונה ודו"ק היטיב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף