בנין ציון/ב/פט
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ה' ט' מרחשון תר"י לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה מיכל ליב מונק הכהן נ"י הגאב"ד דק"ק מ"ב בדאנציג יע"א:
הקשה מר נ"י לרב חסדא דאמר לא אמרינן הואיל אמאי כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בת"ב בין ביו"כ:
על זה אשיב. דקושיא זו קיצר מר נ"י וכונתו דע"פ סוגיא דביצה (דף י"ח) דמייתי ראיה לרבא דאמר מי איכא מידי דבשבת שרי וביום הכיפורים אסור אלא הואיל ובשבת שרי ביום הכפורים נמי שרי מהא דתניא דחייבי טבילות טובלין ביוה"כ ע"ש וא"כ לרב חסדא דס"ל בפסחים (דף מ"ו) דלא אמרינן הואיל יקשה מהך ברייתא דתניא דטובלין ביוה"כ אכן בזה י"ל לענ"ד מלבד שאפשר לומר דרב חסדא לית ליה הואיל דוקא בדבר שאסור מן התורה דבזה ס"ל דאין לפטור במקום חיוב כיון דלפעמים מצינו פטור אבל לענין איסור דרבנן גם הוא ס"ל דרבנן השוו מדותיהם ובפרט בענין זה שלא רצו להחמיר ביום כיפור יותר משבת לענין מלאכה מכ"מ גם אם נאמר דאין חילוק בין הואיל דרב חסדא להואיל דרבא יש ליישב הקושיא שהרי בדברי התוס' ד"ה הדר ביה מבואר דרק לרבא לשיטתו דס"ל דטעם דנאסר טבילה בשוי"ט הוא משום מתקן וטבילת אדם מותר משום דנראה כמיקר הוקשה להש"ס דלפ"ז ביוה"כ יאסר והוצרך לתרץ דמותר מטעם הואיל אבל לשאר אמוראי דס"ל דטעם איסור טבילה הוא משום דרבה דגזירה שמא יעבירנו או שמא ישהה או שמא יסחוט מה שלא שייך באדם אפילו בלא הואיל א"ש דהותר טבילה ביוה"כ שהרי ליכא טעם לאסור ביוה"כ יותר משבת וא"כ בלא"ה לק"מ לרב חסדא מהך ברייתא דטובלין ביוה"כ שהרי י"ל דרב חסדא ס"ל כחד מהנך תירוצים ולא ס"ל כרבא דטעם דאיסור טביל' משום דנראה כמתקן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |