בנין ציון/ב/עז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:28, 3 ביולי 2024 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (גרסה ראשונית עם שיפורים חשובים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בנין ציון TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png עז

סימן עז
עוד להרב הנ"ל נ"י:

עוד הקשה מעכ"ת נ"י בפי' המשניות להרמב"ם ז"ל ביבמות (דף ע"ו ע"ב) מתני' עמוני ומואבי אסורין כו' מצרי ואדומי כו' ר"ש מתיר את הנקבות מיד אמר ר"ש ק"ו כו' אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה וז"ל התשובה שאפשר להם להשיב בה לר"ש שיאמרו לו מה לעמון ומואב שכן נתפרש טעמן על דבר אשר לא קדמו אתכם האיש דרכו לקדם ולא האשה עכ"ל וצ"ע דהא בגמרא אמרו מאי תשובה ארבב"ח אר"י משום דאיכא למימר עריות יוכיחו וכו' וא"כ למה הניח הרמב"ם התשובה שהשיב תלמודא ולמה לו למצוא תשובה חדשה ועל ילפותא דלמד ר"ש במתניתן ק"ו מעמוני ומואבי ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד יש לדקדק גם עפ"י מה דאיתא בגמ' ב"ק (דף ל"ח ע"ב) ויאמר ד' אל משה אל תצר את מואב וכו' מה עלה על דעתו של משה לעשות מלחמה כו' אמר לו הקב"ה לא כשעלתה על דעתך עלתה על דעתי שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן רות המואביה ונעמה העמונית א"כ מאי ק"ו יליף ר"ש הא י"ל מש"ה בעמוני ומואבי מותרין הנקבות מיד מפני פרידות טובות אבל במצרי ואדומי הנקבות אסורות עד ג' דורות כמו הזכרים:

תשובה

מה שהקשה מעכ"ת נ"י על פי' המשניות שנתן טעם לתשובת רבנן משום דאיש דרכו לקדם נגד הגמרא גם לי הוקשה זה שנים כן וכעת אשר נדפסו פה המשניות עם תוס' ר"ע ראיתי שגם שם הוקשה כן והונח בצ"ע ומכ"מ בחדושי ליבמות כתבתי קצת יישוב לזה משום דהוקשה לי אמה דקאמר שם (דף ע"ז ע"ב) ורבנן מחלל דחייבי ע' דהתינח לתירוץ רב אשי שם (דף ס') דבחלל דחייבי ע' פליגי אבל לתירוץ רב הונא א"כ שם דלא אסיק רק בקשיא ולא בתיובתא היכי מוקי לרבנן דהכא ויישבתי די"ל דרב הונא א"ר מפרש טעמא דרבנן כמש"כ הרמב"ם דשאני עמוני ומואבי דכתיב אשר לא קדמו. ומה דלא ניחא להגמ' בכך היינו משום דכפי הברייתא שם (ע"א) פליגי בזה ר"ש ור' יהודה דר"ש אמר אין אשה דרכה לקדם ור' יהודה קאמר הי' להם להקדים נשים לקראת נשים וניחא להש"ס לאוקמי' רבנן אפילו כר' יהודה אבל לרב הונא א"ר באמת צ"ל דרבנן בהא כר"ש ס"ל דשאני התם דאין אשה דרכה לקדם ולכן כתב הרמב"ם פי' זה הפשוט יותר כיון דעכ"פ צ"ל כן לרב הונא א"ר מדלא אסיק בתיובתא מרבנן דהכא. ומכ"מ אר"ש הונח לי בצ"ע היכי רצה ללמוד מצרית מק"ו דעמוני ומואבי כיון דהוא גופא יליף דעו"מ נקבות מותרות מאשר לא קדמו ואין אשה דרכה לקדם מה שלא שייך גבי מצרית. אכן מה שהקשה מעכ"ת נ"י אאה דק"ו דר"ש מהך דב"ק זה ודאי אינו קושיא שזה הטעם לא שייך רק להציל האומות מפני הצדקניות שיוצאות מהן אבל אם הי' שייך טעם האיסור על נקבות כמו על הזכרים לא מטעם זה יתיר הכתוב לנקבות לבא בקהל ועוד שהרי במה שאמר הקב"ה בשתי פרידות טובות שיעמדו מהן לא התירו עדיין לבא בקהל שהרי ע"כ לא הי' קבלה בידם בזה מדחלקו בועז ופלוני אלמוני הגואל אם רות מותרת לבא בקהל וגם בימי שאול נתעלמה הלכה בבית המדרש כדאמרינן ביבמות שם ולא פשטו מזה.

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף