בנין ציון/ב/עח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב עח

סימן עח

עוד להרב הנ"ל נ"י

עוד הקשה וז"ל: הרמב"ם ז"ל הל' איסורי ביאה (פי"ז הל' ב') וז"ל הואיל ופצוע דכא אסור לבא בקהל לא גזרו בו על הנתינה ולא על הספיקות אבל פצוע דכא וכרות שפכה אסור בממזרת ודאית שהרי אסורה מן התורה עכ"ל ותמוה למה באמת מותר פצוע דכא בספק ממזרת הא כיון דממזר ודאי אסור הו"ל למיסר ג"כ הספק דא"ל לפי שיטת הרמב"ם דסבר סד"א מן התורה לקולא דהא זה לא שייך כאן דממנ"פ בין אם היא ישראלית או ממזרת אסורה לו ולכאורה הי' נ"ל לומר דגזירת הכתוב הוא דלא אסרה התורה רק בודאי אך א"כ יקשה על דינא דהרמב"ם דסבר ספיקא דאורייתא מן התורה לקולא ורק מדרבנן לחומרא ויליף להו כמו שאמר הרשב"א ז"ל מהא דאמרינן דבר תורה שתוקי כשר לפי שהתורה אמרה לא יבא ממזר בקהל ד' ממזר ודאי הוא דלא יבא הא ספק ממזר יבא א"כ מהתם גמרינן לכל התורה כולה דלפי מה שאמרנו מנ"ל להרמב"ם למילף כל התורה מכל הספיקות לקולא מהתם דלמא גם גבי ממזר דאמרה התורה לא יבא ממזר ממזר ודאי דוקא הוא גזירת הכתוב וכמו שבאמת סברי הנהו פוסקים החולקים עם הרמב"ם ז"ל והדבר צריך תלמוד לפענ"ד:

תשובה

מה שהקשה עוד על הרמב"ם למה התיר פצוע דכא בספק ממזרת הא ספק דאורייתא לחומרא. גם לזה כבר כתבתי יישוב בחדושי עם מה שהקשה עוד הראב"ד על הרמב"ם למה התיר פ"ד כהן בגיורת ואסר בממזרת כיון דתרווייהו איסורי דאורייתא נינהו. ועוד הקשה הרשב"א עליו איך התיר גיורת לכהן פ"ד כיון דהוא פסק כלישנא קמא א"כ האבעיא לא אפשטא אי בקדושתיה קיימי אי לא ואיך פסק להקל מספק באיסור תורה וגם הרב המגיד הקשה עליו כן ותירץ בדוחק אבל נלענ"ד דהרמב"ם והראב"ד בזה כל אחד לשיטתיה אזיל דהנה הרמב"ם ה' א"ב (פ' י"ח) כתב הטעם דגיורת אסורה לכהן משום דנבעלה בנכריותה וזה כמו שכתב רש"י והראב"ד השיג וכתב הטעם אינו משום זונה אלא מטעם דקרא דיחזקאל דזרע בית ישראל יקחו והיינו דהל"מ מסיני הוא ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא כדאמרינן בכה"ג סנהדרין (ספ"ב) ע"ש ויש נפקותא בין ב' הטעמים דלטעם הרמב"ם ורש"י גיורת לא אסורה בודאי לכהן רק מטעם ספק זונה שהרי אין זה ודאי שנבעלה בנכריותה אבל לטעם הראב"ד אסורה בודאי לכהן ולכן כיון דהרמב"ם פסק כלישנא קמא והאבעיא לא אפשטה אי בקדושתייהו קיימי או לא כמש"כ הרשב"א פסק שפיר דפ"ד כהן מותר בגיורת מטעם ספק ספקא שמא לא בקדושתיה קאי ואת"ל קאי בקדושתיה דלמא לאו זונה היא דשמא לא נבעלה וכן התיר מטעם זה לפ"ד לישא ספק ממזרת דג"כ ספק ספקא הוא ובממזרת ודאי אסר דבזה הוי ספק דאורייתא אבל הראב"ד לשיטתו אזיל דס"ל דגם גיורת אסורה בודאי מן התורה ולכן השיג על הרמב"ם דמ"ש גיורת מממזרת ועוד יישבתי קושיות אחרות שהק' הטור על הרמב"ם מנתינה אבל לא אאריך בזה אחר שכבר באו דברי אלה בדפוס ועי' ברשב"א (דף ס'):

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף