רש"י/קידושין/ב/א
האשה נקנית. לבעלה:
בשלש דרכים. כדמפרש ואזיל והאי שלוש לשון נקבה הוא ובגמרא בעי אמאי תנא לשון נקבה:
וקונה את עצמה בשתי דרכים גרסי':
וקונה את עצמה. להיות ברשותה להנשא לאחר:
בכסף ובשטר. מפרש בברייתא בגמ' (לקמן ד' ה:) נותן לה כסף או שוה כסף ואומר לה הרי את מקודשת לי שטר כותב לה על הנייר אע"פ שאינו שוה פרוטה הרי את מקודשת לי ביאה בא עליה ואמר התקדשי לי בביאה זו וכולהו יליף מקראי טעמא דב"ש מפרש בגמ' (דף יא.):
פרוטה. של נחשת:
איסר האיטלקי. של כסף ודמיו שמנה פרוטות:
היבמה נקנית. ליבם:
בביאה. להיות כאשתו לכל דבר שאם בא לגרשה אח"כ אינה צריכה הימנו חליצה אלא גט אבל שטר וכסף אין מועילין בה מן התורה אלא מדרבנן דתקון דמהני בה מאמר כדאמרי' ביבמות (דף נ.) אבל אינו גומר בה להיות יורשה ומיטמא לה ולא לפוטרה מן החליצה אלא לפוסלה על שאר אחיו:
גמ' ומאי שנא התם. בפרק שני (לקמן דף מא.) דתנא האיש מקדש בו ובשלוחו ניתני הכא האשה מתקדשת:
משום דקבעי למיתני כסף. בהני קנינין ואמרינן לקמן (דף ד:) כסף מנלן דנקנית בו ומפרשינן דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון דאיקרי קנין הלכך תנא הכא קנין:
וכסף מנלן. לאו הכא קא בעי לה אלא לקמן (דף ג:). והכא האי מתרץ קאמר לה לכולא מילתא משום דקא בעי למיתני כסף וכסף מנלן ילפינן ליה לקמן (דף ד:) מקיחה וקיחה לשון קנין הוא הילכך תני האשה נקנית: