האלף לך שלמה/אורח חיים/קפה
|
< הקודם · הבא > |
בדין העירוב וכו׳ הנה עיקר ספק שלו בתקנה שלו מכח דאינן ראויות לנעול מכח השרים ומכח איסור שבת ע״י השראפין גם נסתפק אם מהני ראויות לנעול או לא.
לדעתי פשוט דאף למי שסובר בש״ס ובסי׳ שס״ד דבעינן נעולות שזה הוי דוקא בר״ה ולא בכרמלית. וכן מוכח מלשון רש״י דף ו: ד״ה אבולי דנהרדעא מפולשין הי׳ שני ראשיהן לרה״ר ותיבת לרה״ר מיותר דזה יובן ממילא מוכח דקמ״ל דדוקא לרה״ר הוא דס״ל לחד דבעינן נעולות אבל לכרמלית די בראויות לנעול כיון דבכרמלית הוי רק להיכר גזרה אטו ר״ה וא״כ די בדלתות והוי היכר והרואה אינו יודע אם נעולות בלילה או לא ויתכן שסובר דהם נעולות בלילה ואפשר בכרמלית אף דאינן ראוין לנעול מפאת עצמן דהם מגופות בעפר נמי מהני דלחד דעה שם הוי באבילי מגופת בעפר עד פלגא ומהני נהי דאח״כ אמר ר"כ דפנינהו לעפרא מ״מ י״ל דתחלה הוי ס״ל כיון דבידו לפנות העפר אף דאינו מפנה ובשבת אסור לפנות מ״מ מהני ולכך נהי דמסיק דפנינהו ולא מהני בידו היינו רק בר״ה ולא בכרמלית ובדרבנן הוי ספקא לקולא ועוד דבסי׳ שס״ד הביא דעות שגם בר"ה די בראויות לנעול. ונהי דכתבו לדעה זו בשם י״א וכתב רו״מ דבכ״מ קיי״ל כדעה א׳ אך ז״א דזה הוי אם הוי כותב הש״ע דין זה בכרמלית אך בש״ע מבואר דין זה בפי׳ בר״ה י״ל דלא ס״ל כדעה א׳ בר״ה אבל בכרמלית מודה כדעה אחרונה דהלכה כדברי המיקל בדרבנן. ועוד דמפורש בעדיות דלמה נשנה דברי היחיד לומר כדאי פלוני בעת הדחק ולא גרע דברי הש״ע מדברי המשנה ולכך מביא דעת הי״א לסמוך עליו בעת הדחק ונהי דמבואר באה״ע בחלקת מחוקק סי׳ י״ז (ס"ק ל"א) דהיינו אם פליגי שלא בשעת הדחק אבל אם פליגי בעת הדחק לא אמרינן כן מ״מ בזה י״ל דהם לא פליגי רק שלא בשעת הדחק במקום דאפשר בלי עירוב ואפשר לתקן הדבר להיות נעולות ממש אבל בנ״ד לעשות עירוב א״א ולהיות נעולות ממש א"א ע״י שרי המלך ושלא לטלטל בשבת בעיר א״א להיות נשמרין כידוע ולכך כדי שלא יבוא לידי ח״ש ודאי הלכה כי״א ודי בראויות לנעול. ומה שחשש שאין ראויות לנעול ע״י השראפין מכח חילול שבת ז״א חשש כלל דאטו אנן בעינן שיהיו ראויות לנעול בכל לילה ולילה ז״א אם רק ראויות לנעול בשאר לילות בחול די בזה ועוד דבאמת ראוין לנעול רק מכח איסור שבת אין ראוין, זה נחשב ראוי כמ״ש התוס׳ בסוגיא דעבר ומיעטן כשר דמה דבידו למעטן אף דהוי דרך איסור מ״מ נחשב נראה ולא נדחה עיי״ש מוכח דזה נחשב ראוי במה שבידו לעשות אף דהוי דרך איסור ומה דחשש דהשרים לא ינוחו לנעול גז״א דמה דבעינן ראוין לנעול היינו שמפאת עצמן יהיו ראוין דבעינן שיהי׳ שמם דלתות ומה דמפאת עצמן אין ראוין לנעול לא הוי שם דלת אבל מה דמכח דבר אחר מכח גזרת השרים אין ננעלים מה בכך כיון דמצ״ע ראוין לנעול שם דלתות עליהן ועוד דגם בהם אם יבא אחד וינעיל יהי׳ ננעלים רק דהשרים ישלחו לפתחן אבל מ״מ תחלה יהיו ננעלים ואטו הוי שיעור כמה שעות אם ננעלים מעט די בזה והרי ס״ס הי׳ נעולים רק שיחזרו ויפתחו והאיש שנעלם יקבל עונשו אבל הם היו נעולים וגם אפשר לנועלם בסתר שלא יודע מי נעלם לכך מכח כ״ז נחשבו ראוין לנעול לכך נלפענ״ד להקל בזה ומותר לטלטל ע"י תקנה שלהם: