ספר האגור/הלכות פורים
|
< הקודם · הבא > |
- הלכות פורים
(אמ"ב) כרך שהוא ספק אם הוקף מימות יהושע בן נון אם לאו קורא בי"ד ובט"ו. ולענין הברכה כתב אחי הר"ר יחזקאל שיקראו בלא ברכה בשני ימים דספק הוא וברכות אינן מעכבות. והרמב"ם כתב שמברכין בארבעה עשר:
(אמ"ג) נשים חייבות נמי במקרא מגילה. וכתב רש"י שמוציאין הזכרי' ידי חובה ובעל הלכות גדולות כתב אף ע"פ שחייבים במקרא מגילה אינם מוציאין הזכרים. לה"ט וכ"כ ראבי"ה ומסופק ראבי"ה אם קטן יכול להוציא הנשים מרדכי פרק קמא דמגלה:
(אמ"ד) רבי יהודה מכשיר בקטן להוציא אחר הואיל והגיע לחנוך. ובעל העטור כתב כמוהו ומן דברי הרא"ש משמע שפסק כת"ק. וכ"פ בה"ג:
(אמ"ה) הקורא את המגילה עומד ויושב משמע אבל לכתחל' לא יקרא מיושב ובירושלמי קאמר אפי' לכתחלה נמי והרמב"ם כתב אבל לא יקרא לכתחל' יושב בצבור מפני כבוד הצבור. בלשון הקדש הכל יוצאי' אע"ג שאינם מבינים אותו. ורב עמרם כתב שלשון יוני גם כן כשר לכל וכ"כ הרמב"ם ובעל העטור. ואין דעת רב אלפס כן. וכן הרא"ש לשון הטורים:
(אמ"ו) הקורא את המגלה הכתובה הכתובים לא יצא והני בצבור אבל ביחיד יצא ידי חובתו. ובספר צפנת פענח נמצא שמה שהתירו בכתוב' בין הכתוב היינו בימיהם שהיו כתובים בגליון כמו מגילה שלנו אבל עתה שאינו כן אפילו ביחיד לא יצא מרדכי פ"ב דמגילה:
(אמ"ז) אמר רב מגילה בזמנה קוראין אותו אפי' ביחיד. ר"ח ור"ת פסק כרב וראיה מפרק שני דלקמן הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים וכו'. ומיהו מצו' בעשר וכן פי' רבינו מריה כרב אבל רב עמרם פסק כרב אשי. ורבינו גרשום ז"ל פי' וז"ל יחיד הקורא את המגילה לא יברך לא לפניה לאחריה עכ"ל המרדכי:
(אמ"ח) הקורא את המגילה פושטה כאגרת וכשיגמור חוזר וכורכה כולה ומברך. אבל בתשובת הגאונים נמצא כורכה כקורא בתורה ואין פושטה כאגרת. וכן נמצא בשתי ישיבות ונהגו בכל מקום שקורא וכורך בספר תורה מרדכי. ובאשכנז נהגו לפתוח אותה מכל וכל ואחרי כן מתחיל לקרות:
(אמ"ט) כתב רב האי לכרוך המגילה כספר תורה לא חזינן בשעת הקריאה. ורב נטרונאי כתב הוו יודעים שבשתי ישיבו' ובבית רבינו שבבבל ובכל מקומות ישראל קורין וכורכין כספר תורה והגאונים באשכנז ובצרפת נהגו כרב האי לשון הטורים:
(אלף נ) מגילה בזמנה שהוא בי"ד וט"ו שהוא עיקר זמנה קוראין אותה ביחיד לרב אלפס ור"ת כתב אפי' לחזור אחר אחרים אינו צריך אלא לכתחלה קורין אותה ביחיד. בה"ג פסק דוקא בעשרה ורב עמרם כתב צריך לחזור אחר עשרה ואם אי אפשר קורין אותה ביחיד. ולזה הסכים הרא"ש:
(אנ"א) כתב ר"ת כיון שנקרא ספר נותנין לה כל דין ס"ת חוץ ממה שמפרש בהדי' דהיינו שאם הטיל בה ג' חוטין כשירה אבל לכל שאר הדברים הוא כס"ת לענין עבוד לשמה והקף גויל וחטוטרת ותליית ההין וקופין וכל גופי האותיו' בציורן ובציונן וכל שעטנ"ז ג"ץ וחסרות ויתרות. וצריכה עמוד בראש' וסופה חלק כדי להקיף כולה כס"ת:
(אנ"ב) והרמב"ם כתב שאינה צריכה עבוד לשמה ובעל העטור כתב שאינה צריכה תגין לה"ט:
(אנ"ג) חוץ משיר' זו שאריח על גבי אריח. רש"י פי' אריח הוא הכתב והלבינה הוא החלק שהוא גדול יותר כפלים מן הכתב. ור"ת פי' שיטה ארוכ' קרוי' לבינה והקצרה אריח מרדכי:
(אנ"ד) ובלבד שיהיו משולשים פירש"י שיהא מראש הדף עד מקום תפירת הגידין כשיעור שממנו עד הגיד השני ומגיד השני לשלישי כמשלישי עד סוף הדף וכן נראה לר"י וי"מ דקאמר משולשים שיהיו הגידי' בראש הדף ובסופה ובאמצעיתה דכי האי גוונא קרי משולשים ושני הפירושים יכולים להיות אמת. ויש להחמיר ולעשות כשניהם. מרדכי פ"ב דמגילה:
(אנ"ה) ואם היא מחוברת עם כתובי' וקרא בה ביחיד יצא כתב בעל העטור הא דקאמר בצבור לא יצא בה פי' בב"ה שהוא מקום צבור ובעי פרסומי ניסא אבל שלא בבה"כ אפי' בעשר' יצא. ואין נראה דכל עשרה מקרי צבור לכל דברי' כתב ר"ת שאף ביום צריך לברך שהחיינו. והרמב"ם כתב שאין מברכין וכ"כ הרשב"ם. ורבינו מאיר היה רגיל לומר זמן ביום בלחש בתוך כך שהיו הקהל עונים אמן כדי להוציא נפשי' מפלוגתא. מרדכי. והרא"ש הסכים עם ר"ת ואין נוהגים כן. ובצרפת נוהגים כר"ת. ובאשכנז אין מברכין שהחיינו ביום וכן רוב העולם:
(אנ"ו) כתב בעל העיטור מסתברא כיון דברכה אחרונה תליא במנהגא אין לגעור למי שסח בקריאתה דלאו הפסקה היא. אלא בקריאה תליא מילתא ואין נראה:
(אנ"ז) כתב רב עמרם בליל פורים אחרי קריאת המגילה אומרים ובא לציון גואל וכל סדרא. וי"א שא"א ובא לציון לפי שאין עיקר גאולה בלילה:
(אנ"ח) כתב רב עמרם מנהג בשתי ישיבות ליפול על פניהם כיון שהוא יום נס וגאולה צריכין אנו לבקש רחמי' שנגאל באחרונה ובתשובה לגאונים מצאתי שאין נופלי' על פניהם וכן המנהג אם התחיל בסעודה ביום ומשכה עד הלילה כתב הרא"ש שא"א בה על הנסים:
(אנ"ט) כתב בשאלתות שאם מת לו מת בפורים אסור להספיד ולא לנהוג אבלות ואם מת קודם פורים בתוך שבעה מבטל ממנו גזרת שבעה ומהר"ם כתב שאין מבטלין את האבילות ומ"מ אין אבילות נוהג בהן לא בי"ד ולא בט"ו אלא דברים שבצינעה:
(אלף ס) ולאחר שהתפללו בבית האבל, בליל פורים ילך לבה"כ לשמוע מקרא מגילה וחייב לשלוח מנות ואע"פ שאין מתאבלין בהן עולין לו ומשלים אבלותו אחרי כן וי"א שלא ילך האבל לבית הכנסת אלא יקרא בבית. והרא"ש כתב כדברי מהר"ם:
(אס"א) יום י"ד וט"ו שבאדר הראשון מותרין בהספד ותענית וכן יראה מדברי מהר"ם ורבינו פרץ לא כ"כ:
- סליק סדר מועד