ערך/עד אחד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:35, 5 בספטמבר 2023 מאת Sije (שיחה | תרומות) (←‏אם ע"א מהני נגד רוב: עוד מ''מ)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png עד אחד

אם נאמן רק במקום ספק[עריכה]

דעת התוס' ורא"ש ומרדכי דע"א לא נאמן נגד חזקה דמעיקרא, ודעת הרשב"א והר"ן דנאמן, ולהש"ך כ"ד הרמב"ם. (ע' יו"ד סי' קכז, וש"ש ריש ש"ו). ובשער"י (ו, ב ד"ה ונראה) ביאר דעת התוס' דעד אחד לא נאמן אלא במקום ספק. [וע' רעק"א (כתובות יג: ד"ה ואפשר) דנאמן נגד חזקה אא"כ החזקה היא באופן של מהיכי תיתי.]

אם בירור או הנהגה[עריכה]

בשער"י (ו, ב) כ' דהוי בירור ולא הנהגה.

אם ע"א מהני נגד רוב[עריכה]

ע' רעק"א (כתובות יג: ד"ה בסוגיא). וע' פנ"י (כתובות כג: במשנה וקידושין סג: סוף ד"ה גמרא אמר רב נחמן). וע' ש"ש (ו, ז).

אם ע"א נאמן בממון כשאין חזקת ממון כנגדו[עריכה]

בש"ש (ו, ג) הביא דעת המהרי"ק דנאמן, ונחלק עליו. והפמ"ג (בכללי סימן וטב"ע ביו"ד[1] ד"ה והנה בחו"מ) נקט כהמהרי"ק. וע' שער"י (ו, יד). [וע' ב"מ כח. וע' ר"ן חולין לד. מדפי הרי"ף, וע' ריטב"א (ר' קרשקש) גיטין כז: וע' כתובות פז. ע"א מעידה דהיא פרועה.]

אם קרוב כשר בעדות איסורין[עריכה]

לכאורה בגיטין ב: מבואר שקרוב כשר, ע' רש"י ותוס' שם. אמנם בתוס' בכתובות (כה: ד"ה נאמן) מוכח לכאורה שקרוב פסול. וע' קובץ הערות (סה), ושער"י (ו, ח ד"ה אמנם).

אם קרוב כשר לע"א לשבועה[עריכה]

ע' רמב"ם (עדות ה, ג) דפסול, וכן מוכח בתוס' בכתובות פה. ד"ה מרענא (כמו שהוכיח הרש"ש שם).

אם בעדות של איסורין צריך הגדה בב"ד[עריכה]

בש"ש (ו, ח ד"ה אמנם) הביא דעת הט"ז דצריך הגדה בב"ד, ונחלק עליו. ובשער"י (ו, ה) כתב דאף להט"ז א"צ הגדה בב"ד. וע' נתה"מ (כח, ז; לח, ב) דאף באיתחזק איסורא א"צ הגדה בב"ד. (וכן בחו"ד צט). וע' שער"י (ו, ה).

אם אמרי' כ"מ שהאמינה תורה ע"א הוי כב', ולא נאמן ע"א שבא אחריו להכחישו בעדות איסורים וע"א לשבועה[עריכה]

ביבמות פח: כ' הריטב"א (ד"ה והא) והנמוק"י דהשני נאמן, והמהרי"ק (שרש לג) כתב דלא נאמן, וכ"פ השו"ע יו"ד סו"ס א. [וביש"ש (פ' האשה רבה ה) וב"ח (יו"ד א) פסקו כריטב"א, וע' ש"ך (יו"ד קכז סקי"ד)]. ובש"ש (ו, כ) כתב דהשו"ע מודה להריטב"א. ובקצה"ח (פז, ח) הביא מהש"ך (פז, טו) גבי ע"א לחייב שבועה, ואח"כ בא ע"א כנגדו, ותלה במח' זו.

ביאור ענין כ"מ שהאמינה תורה ע"א הרי הוא כב'[עריכה]

ע' גר"ח (הל' רוצח ט, יד).

אם כ"מ שהאמינה תורה ע"א ה"ה כב' היינו דוקא בבאו זה אחר זה[עריכה]

ע' סוטה לא: ותוס' כתובות כב: ד"ה אי.

חיוב שבועה בעדות שאינה חיוב ממון[עריכה]

הנתיבות (סימן מו סק"ו) כתב דהדין דע"א מחייב שבועה בעדותו היינו רק אם עדותו היא עדות של חיוב ממון, אבל אם מחמת עדותו בלבד אין כאן חיוב ממון ורק מכח עוד בירור או חזקה יתחייב ממון - לא מהניא עדותו אף לגבי חיוב השבועה.

חיוב שבועה בעד אחד 'מפי כתבו'[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות כ).



שולי הגליון


  1. נדפס בסוף כרך א' של יו"ד (במהדורות הישנות).
מעבר לתחילת הדף