שו"ת דברי חיים/ב/יורה דעה/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:44, 2 באוגוסט 2023 מאת הר יונה (שיחה | תרומות) (גירסא ראשונית)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png כד

סימן כד

להרב וכו' מו"ה חיים מנחם מענדיל מו"צ רק' קעשינוב יע"א.

שאלה נמצא מראות פסולות ע"ג הריאה ונקלף הקרום והי' יפה ורק מחמת לקות הבשר נראו דרך הקרום:

תשובה הנה התב"ש ז"ל מחמיר בזה וז"ל בשמ"ח סי' ל"ח ס"ק ט"ז עוד נ"ל פשוט דאם יש מראה טריפה על קרומי הריאה שלא במקום בועה או מוגלא רק במקום בשר וקלפו להקרומים והלכה המראה מהקרומים יש לאסור אע"ג דנראה דהמראה מן בשר הריאה באה שהיתה נראה כך דרך הקרומין (משמרת הבית) ולא הו"ל כ"א חסרון מבפנים דקיי"ל לא שמי' חסרון הכא שאני דקיי"ל לחז"ל דכה"ג לקותא הוא עכ"ל ותמה עליו בס' ב"א [ברא"פ סק"צ] דהא במשמרת הבית מבואר איפכא. והנה במחכ"ת נעלם ממנו דברי הכה"ג בסי' זה ודברי הב"ח ששניהם כתבו דטעם הרא"ה ז"ל במה דכ' להחמיר באם הבשר נתקלקל ונראה דרך הקרום משום שנלקה גם הקרום וז"ל הכנה"ג בהגהת ב"י סי' ל"ח ס"ק כ"ב ואין ס' אצלי דלא נכחד זה מעיני הרא"ה והר"ן המביא דעתו ואף הם מודים דאין שום מראה פוסל בבשר הריאה אבל כוונת הרא"ה לומר דאין שום מראה פוסלת בבשר הריאה אלא דוקא כשהן בבשר הריאה ומחמתן בא שינוי מראה בעור הריאה אבל בצמחי ובועה שבה אין מראה פוסל בעור כיון שלא בא הלקות מחמת בשר הריאה אלא מחמת הצמחים והבועות וכן מצאתי להב"ח והיא דבר פשוט לדעתי עכ"ל והנה הכנה"ג גופא ס"ל דגם להרא"ה אינו כשר רק אם נתהפך הקרום למראה כשירה לאחר שנתרוקן המוגלא ואפ"ה בבשר הנלקה עד שנראה דרך הקרומים טריפה והנה כיון שהש"ע ורה"פ מסכימים להרא"ה ז"ל להכשיר גבי מוגלא ממילא עלינו להחמיר בבשר אם נראה דרך הקרומים הן אמת שי"ל מה דמקילין בנהפך למראה ריאה אחר שנתרוקן המוגלא ממנו הוא לא מטעם סברת הרא"ה ז"ל רק כי זה דבר פשוט כאשר כתב הרש"ל ז"ל ושארי אחרונים אולם הנראה מדברי מרן הב"י בש"ע דלאו משום דבר פשוט כתב כן להכשיר במוגלא תחת המראה דאל"כ לא הוי כתב בלשון ויש מי שאומר ורק פסק בזה כהרא"ה ז"ל וכמו שמסיק בכנה"ג ז"ל וא"כ אם נהיגין כהרא"ה להכשיר מכ"ש לאסור נהגים כוותי' משום דכן קי"ל לחז"ל דאם נשתנה הקרום מחמת (העור) הבשר] פסול ומחמת מוגלא כשירה ולא נהי' פוסק לקולא כהרא"ה במוגלא ולא כמ"ה וגבי בשר נפסוק לקולא כמ"ה ולא כהרא"ה דע"ז נאמר כסיל בחושך הולך ולכן יפה פסק השמ"ח להחמיר ומה שנרשם בצדו מ"ה היינו ע"ז נרשם במה דכ' ולא הו"ל כ"א חסרון מבפנים דלשון זה נאמר במשמרת הבית להקל אבל בשמ"ח החמיר כב"ה משום דכך קים להו לחז"ל דאם נראה דרך הקרום פסול וכן הוא כמעט ממש לשון כנה"ג ולכן בודאי טריפה גמור אפי' בה"מ דלא כהב"א ולבושי שרד שבמחכ"ת נעלמה מהם דברי כנה"ג מדלא הביאו אותו וראיתי בק"ה להגאון ראש אפרים מביא דברי הב"ח ז"ל והשיא אותן לדעתו להקל באם סר המראה ורק שנראה מראה הבשר תוך הקרומים ובאמת לפענ"ד נראה להדי' מלשון הב"ח ז"ל דאם בא המראה מכח רקביבות הבשר דטריפה דהא מחלק הב"ח דלדעת הרא"ה ז"ל בין בא המראה מחמת הצמחים דכשר ובין בא מחמת הבשר טריפה וא"כ בגווני דכשר בצמחים טריפה בבשר וא"כ לדעת רוב האחרונים דגם הרא"ה ז"ל אינו מתיר בצמחים רק כשסר המראה וא"כ ממילא בבשר גם כה"ג טריפה וגם מה שהשיג בק"ה אכנה"ג לא ידעתי שום השגה לפי קוצר שכלי ולפענ"ד יש להטריף כיון דהשמ"ח והכנה"ג מחמירים:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף