עמודי ירושלים/קידושין/ד/י

עמודי ירושלים קידושין ד י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחכמים מטמאין שדרך תינוק לטפח בעיסה. בקרבן העדה כ' דלא גרסינן בעיסה כו' ע"ש ובמח"כ לא ראה בתוס' חולין (פ"ו א' ד"ה רוב) ונדה (י"ח ב' ד"ה רוב) ובר"ש טהרות (פ"ג מ"ח) שהביאו הירושלמי הזה וגורסים בעיסה והביאו ראיה מזה דלא כפירש"י דרק התינוק הוא ודאי טמא והספק הוא אם נגע בעיסה. וע' במראה הפנים שכ' שזה ראיה לר"ת ולא ראה שהתוס' והר"ש הביאו הראיה הזאת ונראה שהקה"ע כ' כן לרש"י והוא אולי לא גרס בירושלמי בעיסה. ועיין ערוך לנר נדה (דכ"ה ע"ב) אבל גם זאת תקשה למה פי' כפירש"י ולא כר"ת כיון שהתוס' והרא"ש הכריחו כן. וכן ראיתי להר"מ בפי' המשנה ובחיבורו ה' אה"ט (פט"ז ה"ו) שפירש כן ע"ש:

ומניין שהורגין על החזקות כו' כתיב ומכה אביו ואמו כו'. בשיירי קרבן כתב ודלמא התם היינו טעמא דאיכא נמי רובא דרוב בעילות אחר הבעל כדאמרינן בבבלי פ"ק דחולין אבל בחזקה דליכא רובא מנ"ל דהורגין ולא קשה מידי דהאי רוב בעילות אחר הבעל מנ"ל זה דלמא היה פרוש ממנה וע"כ דהוא משום חזקה דחזקה על כל הנושאים זה את זה דהוא בועל אותה ולכן אנו אומרים דרוב בעילות אחר הבעל אבל העיקר הוא החזקה. ועיין בב"ש (סי' י"ט סק"א) ובשו"ת ח"ס (חאה"ע סי' מ"א) וא"כ הוי רק חזקה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף