תוספות רי"ד/בבא מציעא/צו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:28, 10 בפברואר 2019 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תוספות רי"ד TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png צו TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
חידושי הרי"מ
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


שאל מן האשה ונשאל בעלה מהו מ"ש במה"ק דאלו נשאלה האשה פשיטא לי' לתלמודא דהוי שאלה בבעלים ולא מצי בעלה למיטען לשואל ומה כח יש ביד אשתי להפקיע ממני פרתי שהיא משועבדת לי (לפרות) [לפירות] ותליתי הטעם מפני שיש לאשה קנין הגוף אינו נ"ל מפני שא"צ לטעם זה שאלו גזל ראובן פרה משמעון והשאילה לוי ונשאל לו ראובן ומתה ביד לוי פטור לוי דשאלה בבעלים הוא. ואע"פ שאין קנין לראובן באותה פרה אלא שמעון היא בעלי' פטור לוי מפני שאין דינו של שמעון אלא עם ראבן ולא עם לוי דודאי אלו היתה הפרה בחיים הולך שמעון ונוטלה מלוי א"נ אם שחטה לוי ואכלה הולך שמעון אם רוצה וגובה ממנו כדאמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו רצה מזה גובה רצה מזה גובה. אבל אם מתה מאלי' דלא עבד בה מעשה בידים אין דינו של נגזל אלא עם הגזלן. ולא מצי למיטען עם לוי מידי אלא אומר לו לאו בעל דברים דידי את אין דיני אלא עם ראובן שנתנה לי ואתה לך והדין עמו וכיון שאין דינו של שמעון הנגזל אלא עם ראובן ודינו של ראובן על לוי וראובן נשאל ללוי שאלה בבעלים היא ופטור לוי וראובן משלם פרה לשמעון. והם ה"נ האשה אם השאילה פרת נכסי מלוג שלה המשועבדת לבעל בלא רשותו כמו גזלן הוא. ואם נשאלה לשואל ומתה פטור השואל ואין דינו של בעל אלא עם אשתו. ולא עם השואל. ודין האשה עם שואל והילכך שאלה בבעלים היא. ואלו השאילה הבעל ונשאלה האשה לשואל. אע"פ שהגוף היא לאשה לא הוי שאלה בבעלים ולא כמ"ש במה"ק שכיון שהפרה משועבדת לבעל. מה כח יש ביד האשה להפקיע השאלת הבעל. אילו השכיר ראובן פרה לשמעון עד חצי שנה. והלך שמעון והשכירה ללוי ל' יום בתוך אותה חצי שנה ונשאל גופו של ראובן לווי ונגנבה מבית לוי כלום נפטר לוי שלא ישלם לשמעון מפני השאלת גופו של ראובן אע"פ שגוף הפרה שלו. ומה כח יש לו בה עד חצי שנה שיוכל להפקיעו השאלתו של שמעון וכך נמי האשה אינה יכולה להפקיע השאלת הבעל כיון שהיא משועבדת לו. ואע"ג דאמרי' פירות לאו כקנין הגוף דמי ולא הוי שאלה בבעלים אא"כ נשאל לו הבעל. והא דקמבעיא לי' שאל מן האשה ונשאל בעלה אין לפרש כגון שהשאילה האש' שלא מדעת בעלה ולא ידע הבעל בהשאלתה כלל. שא"כ הו"ל אשה גזלן. כיון שהפרה משועבד' לעבודת הבעל. והיא משאל' אותה לאחרים. וכיון דהויא גזלן אין דינו של בעל על השואל. אלא עם האשה אם הי' מוציא לה דבר שהי' יכול לגבות ממנה ודין האשה עם השואל. וכיון שאין דין הבעל עם השואל אע"פ שקנין פירות כקנין הגוף דמי לא נקרא בעליו עמו אלא אותן שמדיין עמו ומוציא מידו ואילו גזל ראובן משמעון והשאיל ללוי. ושמעון נשאל ללוי אע"פ שהגוף לשמעון כיון שאין דינו של שמעון על לוי אלא על ראובן וראובן על לוי אינו נפטר לוי בהשאלת שמעון והם ה"נ אשה ובעלה. ולא קמבעיא לי' אלא כגון שידע הבעל בהשאלת אשתו ונתרצה ולא מיחה וא"ת כיון שידע ונתרצה הו"ל כאלו הוא השאיל ונשאל. לא הוי הכי אלא כיון שהאשה השאילה היא בעלת השאלה והילכך אי קנין פירות כקנין [הגוף] הוה שייך בעל בקנינה והוי שאלה בבעלים ואי לא הוי כקנין הגוף לא שייך בעל בקנינה ולא הויא שאלה בבעלים:

אח"כ התבוננתי וראיתי שזה שכתבתי שאילו גזל ראובן פרה משמעון והשאילה ללוי ונשאל לו ראובן ומתה ביד לוי פטור לוי דשאלה בבעלים מפני שאין דינו של שמעון אלא עם ראובן ולא עם לוי וראובן הוא בעל דינו של לוי. אינו נראה לי דכיון דגזלה ראובן משמעון ואינה שלו לא קרינא בי' אם בעליו עמו ומה שהשאיל שלא כדין השאיל כיון שאין הפרה שלו. ובע"כ שלוי מדיין עם שמעון וא"י לומר לו לאו בע"ד דידי את כיון דלוי חייב לשלם לראובן. וראובן חייב לשלם לשמעון יש לו לשמעון לתבוע את לוי ואע"פ שהי' חוב גמור שהי' חייב לראובן מפני שהלוהו מנה ושמעון הלוה מנה לראובן יכול לתובעו מדר"נ כ"ש הכא בגזלה שאין לו שום קנין לראובן על פרת שמעון וכל היכא דקיימא ברשות שמעון קיימי הילכך אילו השאילה ראובן ללוי ומתה בבית לוי כדרכה ששמעון יכול לתובעו שהפרה היא שלו. אע"פ שלא השאילה לו אלא ראובן. ואילו נשאל ראובן ללוי באותה השאלה אין זו שאלה בבעלים להפטר לו. ומנא תימרא מדאמרי' לקמן בהלכתין אלא כי קמבעיא לן לרמב"ח כגון דאגרא איהו פרה מעלמא והדר נסבה ואליבא דרבנן דאמרי שואל משלם לשוכר לא תיבעי לך דודאי שאלה בבעלים הוא. כי תיבעי לך אליבא דר' יוסי דאמר תחזור פרה לבעלים הראשונים מהו שואל הוי או שוכר הוי. אלמא אליבא דר' יוסי דאמר תחזור פרה לבעלים הראשוני' אי חשוב הבעל שואל חייב לשלם לבעלים הראשונים ולא מיפטר בעל משום דאשתו השאילה לו. והוי שאלה בבעלים דכיון דאינו משלם אלא לבעלים הראשונים הם נקראים בעלים ולא האשה ולא מהניא שאלת האשה לפטור הבעלים. והשתא אשה דקניא לה פרה למלאכתה כששכרה לא חשיבה שאלה בבעלים ליפטר בעל כ"ש הגזלן שאין לו שאם קנין עלי' שלא תקרי שאלה בבעלים לפטור לוי. והילכך אם שאל מן האשה ונשאלה לו האשה דפטור אין לתלות הטעם אלא כדפרישית במה"ק מפני שיש לאשה קנין הגוף וקרינא בה אם בעליו עמו. אבל אם הי' גזלן דעלמא שהשאיל לאחר לא מיפטר משום שאלה בבעלים. דלא מיקרי בעלים ואפי' אם הי' שואל כגון ראובן שהשאיל פרתו לשמעון עד שלשים יום ושמעון השאילה ללוי ומתה כדרכה אע"פ שהיתה שאלת שמעון בבעלים לא מיפטר לוי ואפי' לרבנן דעד כאן ל"פ רבנן ור' יוסי אלא בשוכר שהשואל משלם לשוכר. ופקעו בעלים הראשונים אבל אם הי' שואל שהשאיל לשואל שלא פקעו בעלים הראשונים מודו רבנן דדינו דשואל שני עם הבעלים הראשונים. ולא מיפטר משום שאלה בבעלים דשואל ראשון ומש"ה אמרי' לקמן כגון דאגרה איהי פרה מעלמא והדר נסבא כו' ולא אמרי' כגון דשאלה דאילו שאלה תחזור לבעלי' ומדר' יוסי בשוכר נשמע לרבנן בשואל ולא הוה מיפטר בעל משום שאלת אשתו. שאין דינו אלא עם הבעלים הראשונים. ואשה לא הויא בעלים. וכן שואל שהשאיל לשואל. ולא כמו שאמרתי במה"ק וכן שמעון אם השאיל פרתו של ראובן ללוי ומתה כדרכה והיתה שאלה בבעלים פטור לוי. אינו כן שכיון שהפרה חוזרת לראובן היא נקרא בעלים ולא שמעון ששאלה ממנו. ואילו השאילה הבעל ונשאל לו הבעל הוי פלוגתא דר' יוסי ורבנן. דפרת מלוג אם מתה. מתה לאשה ונסתלקא דומיא דשוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה. ואליבא דרבנן דאמרי שואל משלם לשוכר ה"נ שואל משלם לבעל וכיון דבעל הוי בעל הפרה אם הי' שאלה בבעלים פטור השואל. ואליבא דר' יוסי דאמר תחזור פרה לבעלי' הם ה"נ הכא בודאי אם מתה ביד הבעל מתה לאשה. אבל עכשיו שהבעל השאילה לאחר ומתה בבית השואל תחזור פרה לאשה. והבעל יאכל פירות כבראשונה. ולא ישתכר הבעל בפרת אשתו. וא"כ השאלתו לא הפקיה פרת האשה אלא השואל משלם לאשה. ומ"ש במה"ק שהוא פטור השואל בעבור השאלת גוף הבעל לא יבא אלא כרבנן ולא כר' יוסי. ומה דכתבית במהדורא תליתאי דהאי דקא מבעי' לי' שאל מן האש' ונשאל לו בעלי' שאין לפרשו שלא מדעת הבעל אלא מדעת הבעל אינו כלום שאילו הי' מדע' הבעל הו"ל השאיל הבעל ונשא' הבעל. וכבר כתבתי דאליב' דרבנן פטור ואליב' דר"י חייב א"ו כגון שהשאיל' שלא מדעת הבעל ומפני שהגוף שלה הויא בעלי' ואלו נשאלה הוא עם הפרה הוי שאלה בבעלי' כדפרישית לעיל והשת' דנשאל עמה בעל' קא מבעי' לן אי קנין פירות כקנין הגוף דמי מיקרי בעלי' ואי לא לא מיקרי בעלי':


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון