ירושלמי/שביעית/ב/ז
| < הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
|
מפרשי הירושלמי מראה הפנים רידב"ז |
מתני' הדילועין שקיימן לזרע אם הוקשו לפני ר"ה ונפסלו מאוכל מותר לקיימו בשביעית ואם לאו אסור לקיימו בשביעית התימרות שלהן אסור בשביעית מרביצין בעפר לבן דברי ר"ש ראב"י אוסר ממרסין באורז בשביעית דברי ר"ש אבל לא מכסחין:
גמ' למה לי הוקשו אפי' לא הוקשו מכיון שהוקשו נעשו כשאר זירעוני גינה שאינן נאכלין כיצד הוא בודק רבי יוסי בן חנינא אומר עוקצו אם נתאחה אסור ואם לאו מותר רבי יונה בוצרייא אמר קרמולין פטורין מן המעשר הדא דתימר עד שלא עשו דילועין אבל אם עשו דילועין כירק הן °(מאן) הורי °(כן) רבי יוסי באילין עלי קולקסייא שאסור לגמות בהן מים מפני שהצבאים אוכלין אותן. מרבצין בעפר לבן דברי ר"ש ראב"י אוסר אתיא דר"ש כרבנן ודראב"י בשיטתיה דתנינן תמן °מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקו את כל השדה כולה °רבי מנא אמר לה סתם רבי אבין בשם שמואל בסתם חולקים מה נן קיימין אם במרווחין דברי הכל אסור אם ברצופין ד"ה מותר אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה ראב"י עבוד לון כמרווחין ורבנן עבדין לון כרצופין הא רבנן אמרין במרווחין אסור להשקות מהו להמשיך נילף הדא דרבנן מן דראב"י כמה דראב"י אמר במרווחין אסור להשקות ומותר להמשיך כן רבנן אמרין מותר להמשיך ואסור להשקות לא כן סברינן מימר במרווחין דברי הכל אסור והן עפר °לא כמרווחין הוא אלא כאן בשביעית וכאן במועד מה בין שביעית מה בין מועד שביעית על ידי שהוא מותר במלאכה התירו בין דבר שהוא טורח בין דבר שאינו טורח מועד על ידי שאסור במלאכה לא התירו אלא דבר שהוא אבד ובלבד דבר שאינו טורח ואית דבעי נשמעינה מן הדא שביעית ע"י שזמנה מרובה התירו מועד ע"י שזמנו קצר אסור ואותן שבעת ימים אחרות לא מסתברא מיעבדינן כשבע ימי הרגל ויהיו אסורין אשכח תני מרביצין בעפר לבן בשביעית אבל לא במועד דברי רבי שמעון ורבי אליעזר בן יעקב אוסר: