תוספות הרי"ד/סוכה/ד/ז

תוספות הרי"ד סוכה ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חזקיה אמר שלא יהו אמרין ראינו מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה דבית ר' ינאי אמרי שלא יהו אומרין ראינו מן החג נפסלין בלינה. ר"י אמר מפני מראית העין ולא ידעין אין כהדא דחזקיה אין כהדא דר' ינאי דברי הכל פי' כמו דמסיק ר' פדת בשם ר' הושעיא מי סוטה נפסלין בלינה ר' אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממני למזבח אין הלינה פוסלת בו. וע"ז קאמר אם כהדא דחזקיה הוא לאו ד"ה הוא אלא בפלוגתא דר' פדת ורב אחא ואם כהדא דר' ינאי הוא ד"ה. ולבאר זאת נקדים מה שיש לדקדק בלשון ר"א בשם ר"א כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו ולמה לא נקט סתם כל שאינו עולה על המזבח אין הלינה פוסלת בו ולמה נקט כל שאין ממנו וגם יש לדקדק תיבת הלינה בהא הול"ל אין לינה פוסלת בו כמו ברישא גבי ר"ה מי סוטה נפסלין בלינה וגם צריך ביאור מדוע אינו פוסל בלינה רק דבר העולה ע"ג המזבח. ע"כ נראה לפענ"ד דה"פ דחזקיה דקאמר מים שנתמלאו לקידוש ידים ורגלים נפסלין בלינה לאו דיאמרו דמים שנתמלא לקידוש נפסלו בלינה היו מקדשין הכהנים ממנו ידיהם ורגליהם ז"א אלא דיאמרו מים שפסולין בלינה כשרים למי החג כדפירש"י ז"ל בבבלי דף נ' ע"א וכן כתב כאן הק"ע ז"ל וע"כ דכן היא דל"ל שיאמרו שנתקדש הידים והרגלים במים שנפסלו בלינה ז"א דהא באמת לא קידשו בהם ידים ורגלים ול"ל שהעולם יטעו ויסברו שנתקדש בהם ידים ורגלים ז"א דאם כן אם באמת נפסל איזה פעם המים של קידוש מה יעשו בו הא העולם יטעו וכן כל קרבן שנפסל יטעו בזה שנעשית עבודתו בתמיה והכא אמאי ניחוש לזה אלא ודאי דיטעו כשיראו כשנסכין בו יאמרו שהמים הללו נתקדש לשם קידוש ונפסל בלינה ויאמרו דמים שנפסלו בלינה כשירים למי החג [והנפ"מ בין חזקיה ור"י היא דלחזקיה יש שיעור למים ולר"י אין שיעור כדפירש"י ז"ל עיין שם] ולפי זה יש לחקור למה באמת הן פסולין למי החג אפילו שנפסלו בלינה מכל מקום לא גרע ממי חולין שפסולין גם כן לקידוש בשלמא כל הקדשים שנפסלו צריכין שריפה ומ"ע היא ע"כ אין כשירים לעבודה אחרת אבל המים דאין טעונין שריפה וגם קבורה אין טעונין כדמוכח ברמב"ם ז"ל בפ"ט מה' פה"מ דדבר שאין דרכו לשרוף כגון משקין אין טעונין קבורה רק בערלה וכלאי הכרם והיא משום דקודם שנעשו משקים היו הענבים עומדים לשרף אבל יין דקודש אינו טעון קבורה ולמה גרעי ממי חולק דפסולין נמי לקידוש וכי בשביל שנפסל בלינה לקידוש נפסל גם כן לניסוך וכן גבי מי סוטה דממלאים מן הכיור וכי בשביל שנפסל בלינה לקידוש יפסל למי סוטה הא אפילו כשנפסלו מ"מ קדשים היא כמו כל הקדשים פסולין הרי כתב רחמנא מים כשירים הלא לא כתב רחמנא רק מים קדושים ונקראים גם היום מים קדושים. והפסיל לינה שלהם לקידוש ידים ורגלים מאי שייכות הוא למי סוטה הכי בעינן במי סוטה אלו המים שכשירים לקדש ידים ורגלים. דהא כשר ופסול וקודש וחולין ב' ענינים הן ועכ"ז ס"ל לר' פדת דמי סוטה נפסלין בלינה אף על פי שלמי סוטה לא נתקדשו בכ"ש דאפילו החצי לוג שהיו מודדין מן הכיור ליתן בהכלי חרש לא נתקדשו המים בקדושת מי סוטה דאין מי סוטה צריכין קידוש בפני עצמה על קדושת מי סוטה דהא בחוץ הוא כדפירש"י ז"ל במס' מנחות דף פ"ח ע"ב ד"ה חוץ היא וע"כ אין בהמים קדושת מי סוטה רק קדושת מי כיור עיין שם וע"כ איתא בספרי מובא בתוס' ז"ל שם ד"ה אי מים קדושים אין קדושים אלא שנתקדשו בכיור והיא משום דקדושת מי סוטה לא שייך בהם מ"מ פסול היא משום המי כיור דאיפסיל בלינה לקידוש ע"כ פסול לעבודה ולכל העבודות פסול הוא אבל מי חטאת לכו"ע לא נפסלו בלינה לעולם דהא' אין בהם מי כיור ומים חולין היא ולא נתקדשו בכ"ש אך מי סוטה לבד נפסל בלינה משום מים קדושים דכיור ואי פסול בלינה לקידוש פסול הוא לכל העבודות ע"ז פליג ר' אחא בשם ר' אבינא וס"ל דלעולם לא משכח"ל במים דפסולין בלינה לעבודה אחרת מלבד לקידוש משום פסול הלינה דקידוש אלא דווקא בחג דאיפסל מחמת עצמו בלינה כגון דלן בצלוחית של זהב של ג' לוגין המקודשת אבל כל שאין ממנו ולמזבח כגון מי חטאת ומי סוטה ומי טהרת מצורע לא משכח"ל פסול לינה לעולם דאין אותו הלינה של פסול קידוש פוסל והא דקאמר כל שאין ממנו ולמזבח לאו לאפוקי דעבודה שאינו עולה ע"ג המזבח לא שייך בה פסול לינה ז"א דמהכ"ת נימא כן אלא קאי על כל עבודות אחרות שיש במים דס"ל לר"פ דהפסול הלינה של קידוש פוסלין המים לעבודה אחרת ע"ז קאמר ר"א בשם ר"א דז"א דלא משכח"ל במים שיהא פסולין לעבודה אחרת משום הלינה דפסול קידוש ולא משכח"ל במים דיהא פסולין לעבודה אחרת משום לינת הקידוש ידים. אלא משום לינה מחמת עצמו כגון במי החג בצלוחית של ג' לוגין דהקידוש היא ממנו ולמזבח אבל כל שאין ממנו ולמזבח כלומר דהקידוש אינו ממנו ולמזבח אלא לקידוש ידים ורגלים אין אותו הלינה פוסלת אותו לעבודה אחרת ומי הכיור דפסולין לקידוש בלינה. מזה לא קמיירי דפשיטא דפסולין אך מיירי אם הפסול דקידוש פוסלו לעבודה אחרת אם נפסלו המים מחמת זה לעבודה אחרת אי לא דר"פ ס"ל דנפסלו המים בפסול הלינה לעבודה אחרת כגון למי סוטה ור"א בשם ר"א ס"ל דלא נפסלו לעבודה אחרת ונקט כלל על כל עבודות אחרות שיש במים הקדשים ממי כיור דלא נפסלו משום הלינה דקידוש. וזה הכלל כל שאין ממנו ולמזבת אין אותו הלינה פוסלת בו ובכלל זה אין שייך פסול לשום עבודות אחרות במים משום פסול הלינה דקידוש בין בניסוך המים בחג בין במי סוטה בין לטהרת מצורע. במי סוטה בודאי לא משכח"ל כלל. ובניסוך המים לא משכח"ל פסול לינה אלא באופן אחד שלן בצלוחית מקודשת של ג' לוגין ולא נמצא פסול לינה בעבודה אחרת במים אלא באופן אחד ממנו ולמזבח ולא אתא לאפוקי דעבודה שאינו קרב למזבח אין בו פסול לינה ז"א אלא אף על פי שאינו למזבח. דלא בעינן דווקא עבודת המזבח אלא משום דלא משכח"ל פסול לינה במים בעבודה אחרת אלא ממנו ולמזבח אבל מקידוש שאינו למזבח לא מהני במים ממילא לא משכח"ל במי סוטה דנפסל בלינה לעולם. וע"כ אי ר"י דקאמר מפני מראית העין הוא כונתו כדחזקי' אם כן לאו ד"ה הוא אלא תלי בפלוגתא דר"פ בשם ר"ה ור"א בשם ר' אבינא דלרב אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממנו למזבח אם כן בחביות מקודשת שנתמלאה לקידוש ידים ורגלים אין ממנו ולמזבח אבל אי מראית העין הוא כדבית ר' ינאי ע"כ כד"ה אתיא וע"פ דברינו מדוקדק מאד דמאי שייכות הוא האי סוגיא דר"פ ור"א הכא הלא עיקר מקומה בסוטה ולמה נשנית כאן ואי משום דמיירי מדין לינה הא עיקר דין דלינה בקידוש ידים ורגלים הוא בירושלמי במס' יומא פ"ב וגם מדויק מאד כל שאין ממנו ולמזבח תיבת כל ממנו ולמזבח מדויק ותיבת הלינה מדויק גם כן ומכל מה שכתבנו דברי הכסף משנה ז"ל שהביא הש"ק ז"ל שרירין וקיימין קושית הש"ק ז"ל דמקשה על כסף משנה ז"ל ממי כיור מלבד שלא מובן לי מדוע קשה על הכסף משנה ז"ל כמו כן קשה על רבי אליעזר בשם רבי אליעזר גופי' ממי כיור אבל על פי דברינו יומתק מאד ונתישב כל הסוגיא בעזרת השם בטוב טעם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף