תוספות הרי"ד/פאה/ג/א

תוספות הרי"ד פאה ג א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פרק שלישי לא אמרנו אלא של בין האילנות דבר שהוא פיטור פאה ויש לעיין בזה לפי' הרמב"ם ז"ל דסבירא ליה דבכל האילנות הוי חיוב פאה מה"ת ומסוגיא זו משמע כדעת התוס' ז"ל במסכת שבת (דף סח) ובמס' פסחים (דף נו) דבשאר אילנות הוי חיוב פאה מדרבנן ואילו מסוגיא דפ"ק בהל' ד' משמע כדעת הרמב"ם ז"ל ויש לתרץ סוגיא הזאת ע"פ דעת הרמב"ם ז"ל ודוק:

עד כדון שהי' יבש מכאן ומכאן ולח באמצע הי' לח מכאן ומכאן ויבש באמצע עי' בפנים דמבואר היטב הפי' בשנו"א ז"ל דמיבעיא לי' אליבא דר"ע אם היבש שבאמצע מפסיק לאחר קצירתן את הלחים שיהי' נותן מכל לח ולח. והרמב"ם ז"ל פסק בפ"ג ממ"ע הלכה י"ב אליבא דרבנן וז"ל ז"ל בד"א כשהי' יבש מכאן ויבש מכאן ולח באמצע אבל לח מכאן ומכאן ויבש באמצע מניח מן היבש בפני עצמו ומן הלח בפני עצמו עכ"ל ז"ל וצ"ב מנין הוציא הדין הזה וצ"ל דס"ל דאע"פ שלא חשוב הפסק להפסיק בין הלחים וב' הלחים חשוב חד קצירה לרבנן אבל הלחים והיבש שבאמצע חשובים ב' קצירות דאין דרך להתחיל לקצור באמצע ולא חשוב האמצע להתחלת הקצירה מן השדה כולה אלא חשוב קצירה בפני עצמה והוי הלח והיבש ב' קצירות כיון שהיבש התחיל הקצירה באמצע ומפרש להמתניתין המנמר שדהו ושייר קלחים לחים לשון המשנה משמע דמנמר היבשים מב' הצדדים ומשייר קלחים לחים באמצע ע"כ מבעיא לי' אליבא דר"ע עד כדון ביבש מכאן ומכאן ולחים באמצע משום דלשון המשנה מורה כן וע"כ אף לרבנן דס"ל דנותן פאה מאחת על הכל לשון על הכל משמע על הב' יבשים ועל הלח הנ"מ כשהלח באמצע משא"כ בשיבש באמצע אף דלרבנן אינו מפסיק ונותן פאה מלח שבצד זה על הלח שבצד הב' מ"מ היבש חייב בפ"ע וחזינן מהכא דאינו מפסיק ונותן פאה אחת על הכל ב' ענינים הם. וע"פ דעת הרמב"ם ז"ל שפיר ניחא להבין דקדוקי המשנה לעיל (בפ"ב ה"ג) דגרסינן שם הכל מפסיקין לזרעין ואין מפסיקין לאילן אלא גדר ואם הי' שער כותש אינו מפסיק אלא נותן פאה א' על הכל ולכאורה יש לדקדק למה נקט כך לישנא יתירה אלא נותן פאה א' על הכל כיון דתנא שער כותש אינו מפסיק ממילא ידעינן דנותן פאה אחת על הכל וכמו במשנה (א') גרסינן גבי קוצר לשחת וחכ"א אינו מפסיק ולא מסיים אלא נותן פאה א' אבל לפי הרמב"ם ז"ל ניחא דהנה שער כותש פי' הרא"ש ז"ל דהוא ענפים דקין יער שאילנותיו דקין ודבוקין זב"ז ואדם נחבא בהם כמו וימלט השעירתה דאהוד עכ"ל ז"ל עי"ש והנה לפי מה דגרסינן גבי מלבנות הי' שם אילן כמו דהוא גדר כגי' הגר"א ז"ל ופי' דאם אילן רחב ד' מפסיק בין הזרעים הוי כמו גדר וא"כ השער כותש גופי' הוי בזרעים כגדר ומפסיק אבל באילנות לא חשוב בעצמו כגדר להפסיק בין אילנות אלא אדרבה מבטל הגדר של הבנין ולפי פסקי הרמב"ם ז"ל הוי אינו מפסיק ונותן פאה לכל ב' ענינים דהא אפילו דאינו מפסיק בין ב' הלחים מ"מ אינו נותן פאה על הכל ורק נותן על הב' לחים בפני עצמן ועל היבש בפ"ע וא"כ שפיר קמ"ל דאינו מפסיק הגדר בשביל השער כותש והשער כותש גופי' אינו חשוב כגדר לגבי אילנות להפסיק וגם נותן פאה על הכל על כל הכרם על אילנות ועל השער כותש דלא תימא אע"פ שהשער כותש גופי' אינו מפסיק באילנות מ"מ אינו נותן פאה על הכל משום דהוי דבר המפסיק בעלמא בזרעים אלא נותן על ב' צדדין של האילנות שמכאן ומכאן פאה אחת ועל שער כותש פאה אחת ע"כ קמ"ל דתרתי איתא דאינו מפסיק ונותן פאה על הכל ולפיכך במשנה א' גבי קוצר לשחת גרסינן וחכ"א אינו מפסיק ולא מסיים אלא נותן פאה אחת על הכל משום דקוצר לשחת הוי כיבש באמצע כדכתב הגר"א ז"ל ולפ"ז להרמב"ם ז"ל אינו מפסיק בין ב' הלחים אבל נותן על היבש בפני עצמו וע"כ נותן על השחת בפני עצמו ומדויקין המשניות לפי פסקי דהרמב"ם ז"ל ודו"ק:

והתנינן מודים חכמים לר"ע בזורע שבת או חרדל בג' מקומות. הבעמ"ג בשנו"א ז"ל יגע לפרש האי והתנינן להעמידה ע"פ פירוש הגר"א ז"ל ודחק שם מאד ובאמת בירושלמי שת"י נמחק תיבת והתנינן בכ"י קדשו של הגר"א ז"ל והוי התחלה על הסיפא דמתניתין כמבואר בפנים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף