תוספות הרי"ד/ברכות/ג/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:15, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
תוספות הרי"ד
עמודי ירושלים




תוספות הרי"ד TriangleArrow-Left.png ברכות TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אבל ביום ראשון אינו נותן תפילין ביום השני הוא נותן תפילין ואם באו פנים חדשות חולצן כל שבעה דברי ר"א. ובברכות בירושלמי דפוס אמשטורדם לא גרסינן כל שבעה אלא אם באו פנים חדשות חולצן דברי ר"א וכן הוא הגי' המדויקת בל"ס ע"ש ברפ"ג ולפי דברינו לקמן בע"ה יתבאר שזאת היא גי' האמיתית וכן בבבלי דף כ"א במכלתין לא גרסינן כל שבעה:

ר"ז מר עוקבן בשם שמואל ר"ז ר"י בשם רב הלכה כר"א בנתינה וכר' יהושע בחליצה ר"ז בעי אם נתן ביום השני כר"א מהו שיעשה ר"א כר"י שלא לחלוץ אריבר"ב וכיני אם נתן ביום השני כר"א נעשה ר"א כר"י שלא לחלוץ אין כיני נאמר הלכה כר"א ע"כ. הפי' הוא אם הא דקי"ל כר"י בחליצה דאינו חולץ ביום הג' אם ביום השני בנתן כר"א מהו שיעשה בדיניה דר"א ביום השני כר"י שלא לחלוץ אם דוקא קי"ל כר"י בחליצה ביום הג' אבל בדיניה דר"א בנתן ביום השני לא קי"ל כר"י או לא דאפילו ביום השני נמי אינו חולץ אריבר"ב וכיני אם נתן ביום השני כר"א נעשה ר"א כר"י שלא לחלוץ פי' נעשה בדיניה דר"א ביום השני כדיניה דר"י שלא לחלוץ אין כיני פי' דאל"כ נימר הלכה כר"א דהא ר"א לא פליג על ר"י בדיני דחליצה ביום ג' דהא ר"א לא ס"ל דחולץ רק ביום השני אבל ביום הג' לית מאן דפליג בדיניה דר"י ולכ"ע אינו חולץ ואין כאן פלוגתא אלא ביום השני לחוד דר"א ס"ל דנותן ואם באו פנים חדשות חולץ ולר"י אפילו בלא פנים חדשות נמי אינו נותן וא"כ למה ליה כלל למימר דהלכה כר"י בחליצה א"ו דה"ק דהלכה כר"י בחליצה אף בדיניה דר"א אליבא דר"י חולץ דק"ל כר"י בחליצה דפנים חדשות אינו גורס לחליצת תפלין דפנים חדשות אינו מחדש שום אבילות לענין תפלין וע"כ ממילא לדידן דקי"ל כר"א דנותן ביום השני אינו חולץ בשביל פנים חדשות דקי"ל לענין פנים חדשות כר"י. ועי"ז יתבאר שיטת הבבלי ושיטת כר"י ז"ל בזה דבבבלי גרסינן ג"כ האי סוגיא במס' מ"ק דף כ"א והתם גרסינן איפכא דר"א ס"ל כר"י הכא ור"י ס"ל כר"א הכא ושם גרסינן ג"כ אמר עולא הלכה כר"א בחליצה והלכה כר"י בהנחה איבעיא להו בשני לעולא חולץ או אינו חולץ ת"ש אמר עולא חולץ ומניח אפילו מאה פעמים ע"כ הרי פשיט שם דלעולא חולץ בשני וא"כ יקשה קושית הירושלמי דהכא לפ"ז למה קאמר הלכה כר"א בחליצה כלל לא הול"ל אלא הלכה כר"י דהא ביום הג' לית מאן דפליג דאינו חולץ בפנים חדשות והי' אפשר לתרוצי משום דר"י קאמר בסתמא דאם באו פנים חדשות חולץ ס"ל דחולץ אפילו ביום ג' ע"כ צריך לאשמעינן דהלכה כר"א דאינו חולץ ביום ג' ולפ"ז יקשה על הירושלמי דלמה קאמרינן דאין תימר דבשני חולץ לימא הלכה כר"א לחוד הא צריך לאשמעינן דביום ג' אינו חולץ כר"י דהא ר"א פליג וס"ל דאפילו ביום ג' חולץ ועוד קשה על פרש"י ז"ל דמפרש גבי ר"י ואם באו פנים חדשות וז"ל ואם באו פנים חדשות ביום שני חולץ תפלין עכ"ל ז"ל וקשה מאד א' מי הכריחו לפרש דר"י ס"ל דחולץ הוא ביום שני ועוד אדרבה ע"כ דר"י ס"ל דחולץ ביום ג' דאל"כ כיון דמסקינן לעולא דחולץ ביום שני א"כ יקשה קושית הירושלמי דלימא הלכה כר"י לחוד ולמה קאמר הלכה כר"א אלא ע"כ דר"י ס"ל דחולץ ביום ג' וע"כ צ"ל דהלכה כר"א בחליצה דאינו חולץ אבל כד נדייק שפיר ברש"י ז"ל בד"ה ואם באו פנים חדשות כיום ג' אפ"ה אינו חולץ תפלין אע"ג דאיכא למיחש דילמא אמרי בשני ימים הראשונים נמי הניח תפלין ולכאורה קשה מאד מאי בעי רש"י ז"ל בזו הגזירה והיכן מצינו רמז רמיזא בהאי גזירה וגזירה מאן דכר שמיה הכא הא בפשיטות הוא בבאו פנים חדשות נתחדש האבילות כדאיתא במס' כתובות דף ח' לענין ברכה שברחבה כשבאו פנים חדשות עיי"ש ועוד מדמיבעיא לן לעולא אם בשני חולץ בפ"ח ומסקינן דלעולא חולץ בשני בפנים חדשות ובג' אינו חולץ ואי משום גזירה מאי נ"מ בין ב' לג' והנראה לפענ"ד דהנה יש להקשות מאד על הפוסקים ז"ל הרמב"ם ז"ל וש"ע ז"ל שלא הביאו הך דינא דפנים חדשות וכתבו סתם ביום השני לאחר הנץ החמה מניח תפילין הו"ל למינקט דאם באו פנים חדשות אינו מניח לכתחילה ואם באו פנים חדשות לאחר שהניח שוב אינו חולץ דהא לא שמעינן בגמ' רק דאינו חולץ אבל לא שמעינן דמניח לכתחלה והוא פלא גדולה לכאורה אבל האמת הוא כך דהפוסקים ז"ל ורש"י ז"ל דייקי בגמ' הא דגרסינן משלישי ואילך ושלישי בכלל מותר להניח תפלין ואם באו פנים חדשות אינו חולץ קשה דהול"ל ואם באו פנים חדשות אינו מניח ואינו חולץ ומתחלה הו"ל לאשמעינן עיקר הדין דבפנים חדשות אסור להניח תפילין ואח"כ לאשמעינן דאינו חולץ ע"כ פרש"י ז"ל דבאמת מניח תפלין וכ"ת כיון שמניח לכתחילה האיך היה הו"א דחולץ הא כיון דמניח אצ"ל שאינו חולץ כדאיתא במס' שבת דף י' גבי בית המרחץ ג' חלוקין מניח ואצ"ל שאינו חולץ אינו מניח ואינו חולץ חולץ ואצ"ל שאינו מניח עיי"ש. אך ה"א דחולץ משום גזירה דילמא אמרי בשני ימים הראשונים נמי הניח תפילין ר"ל דאמרי דהוא הולך בתפילין תמיד ולא מסגי ד"א בלא תפילין ע"כ חולץ להראות דאינו מניח רק פ"א ביום וע"כ אינו לובשם מאתמול בשלמא מניח רואין שהניח היום אבל כשלא הניח בפניהם דילמא אמרי שמונחין עליו מאתמול ביום ותדע דהכי הוא דאי ס"ד דחשדי לי' דהניח גם אתמול כמו היום א"כ לפ"ז מאי מהני כשיחלוץ בפניהם אימר אתמול נמי עביד כן שהניח וחלצן אלא ע"כ כדברינו ועוד דאי החשד הוא דשמא הניח גם אתמול כמו היום א"כ אפילו בלא פנים חדשות נמי איכא האי חשדא אפילו אותן אנשים שהיו אתמול ג"כ וראו שישב בלא תפילין ויצאו ובאים עוד הפעם היום נמי יחשדוהו דילמא אתמול הניח ג"כ קודם שבאו או לאחר שיצאו אם לא שלא זזו ידם מידו ולמה לן פנים חדשות ואלא ע"כ כדברינו דברואין אותו בימי אבלותו ביום ג' מלובש בתפילין צריך לדעת מתי לבשן מפני החשד דכיון דלא ראינו מתי הניח יחשדוהו דהניחם באתמול [דקי"ל במס' מנחות דף ל"ו דאם הניח ביום מותר שיהא עליו בלילה] ולא דמי הכא לההיא דמרחץ דשם כיון דמניח אצ"ל שאינו חולץ אבל הכא אע"פ שמניח צריך לאשמעינן דאינו חולץ דהא הכא חליצה גרע מהניח לכתחלה וכ"ז הוא דווקא בטעמא דר"א דקאמר ואם באו פנים חדשות אינו חולץ ולא קאמר אינו מניח ואינו חולץ משא"כ בדר' יהושע דקאמר חולץ י"ל דהוא משום חידוש אבילות ולפ"ז שפיר עולה כהוגן הכל דהנה הרי דפרש"י ז"ל בדר"י דאם באו פנים חדשות ביום שני חולץ תפילין לאו דהכונה דדוקא ביום שני ז"א אלא דלא תימא דקאי ארישא דביום ראשון אסור להניח תפילין וע"ז קאמר דאם באו פנים חדשות אף חולץ ג"כ דבלא פנים חדשות אינו מניח אבל לא חולץ אבל בפנים חדשות חולץ ג"כ ע"ז פרש"י ז'ל דז"א אלא דקאי איום שני דמיום שני והלאה חולץ ומשני ואילך הוא ולא אתא אלא לאפוקי מראשון. וכן בדר"א יש לפרש ג"כ כן ועפ"ז ניחא הא דמיבעיא לעולא בשני חולץ או אינו חולץ דמאי נ"מ בין שני לג' כיון דפסק הלכה כר"א דלא חיישינן לחשדא דיאמרו דביום ראשון נמי הניח תפלין א"כ לפ"ז אין נ"מ בין שני לר"י לג' דר"א דכמו דלא חישינן בדר"א לג' משום חשדא דב' ימים ראשונים כמו כן אין לחוש בדר"י ביום ב' לחשדא דביום ראשון דהא לא חיישינן לחשדא מיום המותר להניח תפלין ליום האסור להניח תפלין אבל לפי דברינו ניחא דכיון דר"י ס"ל דמיום שני ואילך חולץ ע"כ דטעמו הוא לאו משום חשדא דהא בשלמא ביום ג' לדר"א איכא חשדא דמאתמול אנחינהו משא"כ לדר"י ביום ה' או ו' או ז' לא שייך החשד דמאתמול דהא אתמול מותר הוא ומהכ"ת ניחוש לומר דמונחין עליו כל שבעה יום ולילה ולא ישן כל ז' שינת קבע דאסור לישן בתפלין וע"כ דטעמו דר"י הוא משום דנתחדש אבילות בפנים חדשות וע"כ כי פסק הלכה כר"א בחליצה איכא למימר דוקא ביום ג' דאז לא נתחדש האבילות בפנים חדשות אבל ביום שני י"ל דהלכה כר"י בחליצה והוא משום דנתחדש האבילות בפנים חדשות ונהי דפסקינן כר"א בחליצה הוא רק לענין שאין חוששין לחשדא ואין נתחדש האבילות בפנים חדשות וכ"ז הוא ביום ג' אבל ביום שני הגם דלטעם דחשדא אין נ"מ בין ג' דר"א לב' דר"י אבל להטעם דנתחדש האבילות בפנים חדשות יש נ"מ בין ג' לב' וכי פסקינן כר"א בג' אבל בב' הוי חידוש האבילות בפנים חדשות דהא כל מה דתקיף אבילותא יותר הוי פעולה דפנים חדשות כמו דפועל פנים חדשות בז' ולאחר ז' אין פועל פנים חדשות כלל כמו כן פועל פנים חדשות בב' יותר מבג' דבג' הוי מקצת היום ככולו ולאחר ג' קיל יותר וע"כ לפי המסקנא דפסק רבא דאינו חולץ בב' בפנים חדשות והלכה כר"א בחליצה דלא חיישינן כלל לחידוש אבילות בפנים חדשות והחשדא ליכא בחליצה ע"ש לא צריך הרמב"ם ז"ל והשו"ע ז"ל לפסוק הדין דפניה חדשות דאינו חולץ אבל אינו מניח לכתחלה ז"א דהא כל עיקר הטעם דחליצה הוא משום חשדא והו"א דצריך לחלוץ משום חשדא אבל הנחה בודאי מותר ולא פעל פנים חדשות כלל וכיון דמסקינן דר"א וד"י פליגי בפנים חדשות ביום ג' ע"כ שפיר ס"ל לעולא דחולץ ביום ב' והא דקאמר הלכה כר"א בחליצה משום דר"י ס"ל דאפילו בג' חולץ ע"כ קמ"ל הלכה כר"א בחליצה והוא דוקא לש"ס דילן דגרסינן ברישא דברי ר"א בב' דינים א' דביום ב' אסור להניח חומרא ביום הנחה וב' קולא בפנים חדשות ביום ג' ע"ז בא ר"י ופליג על הקולא ועל החומרא ואמר להיפוך דביום ב' מותר להניח תפלין ובפנים חדשות ביום ג' אסור להניח וחולץ ואצ"ל שאינו מניח וקאי על דברי ר"א ואמר ההיפך וכיון דקאי על דברי ר"א ממילא ר"א דמיירי בפנים חדשות בג' ובכל ז' ע"כ דר"י נמי קאי על יום ג' ועל כל ז' אבל בירושלמי דגרסינן ברישא הא דר"י בשם ר"א וה"ג ביום הראשון אינו נותן תפלין בשני הוא נותן תפלין ואם באו פנים חדשות חולצן ע"כ דקאי על יום שני דשלישי מאן דכר שמיה הכא וא"כ מדייק שפיר דאי ס"ד דחולץ בשני למה ליה למימר הלכה כר"י בחליצה נימא הלכה כר"א ודו"ק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף