שיירי קרבן/יומא/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:15, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הרי שחיטה וכו'. וקשה דלמא שאני שחיטה דצורך פנים היא וכה"ג משני בבבלי דף ס' ע"ב וי"ל דסובר הירושלמי צורך פנים לאו מילתא היא וע"ל פ' טרף בקלפי ה"א בד"ה שחט כו':

רצה עובדה בבגדי זהב וכו'. כתבו ת"י בר"פ בד"ה ואם רצה לקרות בבגדי בוץ קורא אבל בבגדי זהב אין לקרות שאין ללבוש לכתחילה בגדי זהב אם לא לצורך ע"כ וקשה הרי מפורש א"ר יוחנן דאם רצה לקרות בבגדי זהב קורא וי"ל דסברי ת"י דבבלי פליג אירושלמי וסובר דקריאת הפרישה לא הויא עבודה כלל כדקאמר התם מדקתני באיצטלית לבן משלו מכלל דלאו עבודה היא:

כד דהיא חדא אוריא וכו'. כתב בש"ע א"ח סי' קמז ס"ח ביום שיש ב' ס"ת לא יפתחו השניה ולא יסירו המפה עד שיגללו הראשון ואין מסלקין הראשונה עד שכבר הניח השניה וכתב המג"א בירושלמי איתא שאין להוציא השניה מהארון עד שמחזיר הראשונה למקומה וכן כתב במ"ס פי"א ואנו אין מנהגינו כן אלא מוציאין שניהם בבת אחת ואין מסלקין וכו' עכ"ל ד"מ בשם א"ז וצ"ע מנ"ל למיעבד דלא כירושלמי ועוד דבגמרא דילן ביומא דף נו איתא ההוא דנחית קמיה דרבא ואמר נטל דם הפר והניח דם השעיר וא"ל אימא הניח דם השעיר ונטל דם הפר א"כ הרי לך דצריך שיניח הראשונה קודם ואח"כ ליטול השני וכו' ע"ש וקשה מאי ראיה מביא מבבלי ודאי טעמייהו דרבנן דאמרי דבעי ב' כנין משום חולשא דכה"ג שלא יקח בידו בבת אחת כל דם הפר ודם השעיר שצריך שיקבלהו כולו שהוא משא כבד וכה"ג אמרו בבבלי דף מד ע"ב דהיום חותה בשל זהב ובה היה מכניס והיום קלה משום חולשא דכה"ג ולכך פריך בבבלי לר"י ליעבד תרי כנין וזה פשוט וברור והא דלא נהגו כירושלמי משום דקשיא עוד הא אמרינן שאין גוללין ס"ת ברבים מפני כבוד הציבור שיהיו מצפין ודוממין לכך א"כ בשעה שמובילין הראשון עד שמביאין השני הרי הציבור דוממין וזהו קושיא שאין עליה תשובה א"ו ר' יוסה לשיטתו שאינו סובר שאין גוללין ס"ת ברבים כדאמר לעיל בסמוך הלכך לא חייש אם הציבור ממתינים בין ההולכה וההבאה וכיון דבבבלי בפרקין מסיק הטעם שאין גוללין ס"ת ברבים מפני כבוד הציבור א"כ פשיטא שצריך להוציא שניהן כא' ולא יסלק הראשונה עד שיניח השניה מפני כבוד הציבור שלא יהיה הפסק ומנהגינו ברור ונכון וא"צ לכל מה שדחק המג"א ע"ש ותו לא מידי:

הדרן עלך פרק בא לו
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף