שיירי קרבן/יומא/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:15, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מניין לדישון מזבח הפנימי ר' פדת בשם ר' לעזר והשליך וכו'. בבבלי במעילה ריש דף יב גרסי' אהא דתנן דשון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין קודם הדישון וקאמר הש"ס בשלמא מזבח החיצון דכתיב ושמו אצל המזבח מזבח הפנימי מנ"ל א"ר אלעזר אמר קרא והסיר את מוראתו בנוצתה אם אינו ענין למזבח החצון תנהו ענין למזבח הפנימי ואימא אידי ואידי במזבח החיצון ולקבוע לה מקום א"כ לימא קרא אצל המזבח מאי הדשן דאפילו מזבח הפנימי מנורה מנ"ל דשן הדשן ע"כ ולפום סוגיין נראה דה"פ קמיבעי ליה מזבח הפנימי מנ"ל דמדשנין אותו ומנ"ל דדשנו אסור בהנאה וקפשיט ר"א התם כי היכא דפשיט הכא דאל מקום הדשן מיותר וילפינן מיניה תרוייהו ובמזבח הפנימי שמדשנה ושתהא דשנו אסור בהנאה וכדמסיק כאן ודשן מנורה יליף דאסור בהנאה מדכתיב הדשן וכי היכא דדשן מזבח הפנימי אסור בהנאה מדכתיב אל מקום טהור ה"ה דישון המנורה והדברים ברורים לענ"ד אלא שראיתי שתוס' שם כתבו פירושים רבים ובסוף כתבו פירוש דחוק ע"ש ופירושינו נוטה אל פירש"י ע"ש והרמב"ם כתב בפ"ב דמעילה הלכה י"ד דשון מזבח החיצון בין קודם הרמת הדשן בין אחר הרמה מועלין בו דישון מזבח הפנימי והמנורה לא נהנין ולא מועלין בו ע"כ ותימא שלא ביאר דבריו דדוקא קודם הדשון הוא דאין מועלין בדשן מזבח הפנימי והמנורה אבל לאחר הדשון מועלין בהן מדאורייתא ועיין בסוף ה' פסולי המוקדשין ובראב"ד שם בהשגה ובכ"מ וצ"ע:

תביאנה לפני המוספין וכו'. מייתי ליה הכא דממתני' מוכח דחביתין עם תמיד של שחר קריבין דאל"כ למה קחשיב להו עם הפייס השני לכך קאמר דמקרא מוכח שהם קודמין למוספין ואע"ג דלאחר הקטרת היו מ"מ קחשיב להו עם תמיד של שחר דהא האיברים נמי היו לאחר הקטרת:

חביתין קודמין ליין וכו'. כתב הרמב"ם ספ"ו מהלכות תמידין בשבת מקטירין את שני בזיכי לבונה עם המוספין קודם ניסוך היין של מוספין. וכתב הכ"מ וצריך לימוד מנין לו ע"כ ונראה דמכאן למד רבינו שהן קודמין לניסוך שהן לאישים ואע"ג דהירושלמי סובר דבזיכין קודמין למוספין מ"מ בהא לא פליג שקודמין לניסוך היין וזה ברור שוב ראיתי שהרב בעל משנה למלך רמז לדברים אלו ע"ש אך מה שאני תמה בענין הזה שהרמב"ם בפ"ד מהלכות תמידין לא ביאר מי הוא הזוכה בשני בזיכין ובלי ספק שבלא פייס לא היו עושין זה ואפשר לומר דהזוכין בקטרת ומחתה הן שזוכין בהקטרת שני בזיכין אך לא ראיתי מי שכתב כן וצ"ע:

בזיכין ויין מי קודם. ותימא מאי קמיבעיא ליה הא קאמר בסמוך חביתין קודמין ליין שזה לאישים וזה לספלים א"כ בזיכין נמי לאישים הן שהרי היו מקטירין אותן וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף