שיירי קרבן/פסחים/ו/ה

שיירי קרבן פסחים ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אילי ציבור שהיה סבור שהן כבשים וכו'. בבבלי במנחות דף מ"ט גרסי' תני רבב"ח קמיה דרב כבשי עצרת ששחטן לשום אילים כשרין ולא עלו לבעלים לשום חובה א"ל רב עלו ועלו אר"ח מסתברא מילתא דרב בכסבור אילים ושחטן לשום כבשים שהרי כבשים לשום כבשים נשחטו אבל כסבור אילים ושחטן לשום אילים לא עקיר' בטעות הויא עקיר' ורבה אמר עקיר' בטעות לא הויא עקיר' וכתבו תוס' עקיר' בטעות הויא עקיר' וצ"ע בתוספתא בפ"ק דזבחים כבשי ציבור ששחטן לשום כבשים ונמצאו אילים עלו לציבור לשם אילים אילים של צבור ששחטן לשם אילים ונמצאו כבשים עלו לשם כבשים אלמא עקירה בטעות לא הויא עקירה ושמא משום שלמי נדבה קאמר ותנא הוא דלא מפרש ע"כ ופי' תמוה מי איכא שלמי נדבה לציבור והני קרבנות ציבור נינהו ועוד דא"כ הל"ל בין ברישא בין בסיפא עלו לשם שלמים ועוד מי שרי לזרוק דמן ביו"ט למ"ד אין נדרים ונדבות קרבין ביו"ט ונ"ל דאין גירסת התוספתא מכוונת ועיקר הגירסא כדתני הכא אילי ציבור שהיה סבור שהן כבשים ושחטן לשם אילים כבר עלו לציבור לשם חובה ול"ק לר"ח דה"נ אילים לשם אילים נשחטו מיהו שפיר שמעי' אפילו עקר במזיד כשר דא"כ קשיא מתניתין דכל הזבחים וכו' וכדפירשתי בקו' אך ק' דלמ' מתניתין דכל הזבחים דכשירים ולא עלו איירי בעקירה בטעות וכי פליגי ר' מנא ור"י בעוקר במזיד ואם נגיה גם כאן כמו ששנויה בתוספתא שמביאין תוס' ניחא מיהו י"ל דסובר הירושלמי שאין לחלק בין עוקר בטעות לעוקר במזיד וצ"ע והרב בספר ברכת הזבח שם כתב ומכאן תימא על הכ"מ שכתב על מ"ש הרמב"ם דין א' דעקירה בטעות לא הוי עקירה דטעמו שפוסק כרבא שהו' בתרא וכו' ולא שת הרב בכ"מ לבו למ"ש דודאי צ"ל רבה ולא רבא והטעם שפסק כרבה נ"ל דהתוספתא שהביא בתוס' היא סייעתא לרבה דלא הוי עקירה עכ"ל וגם זה מן התימא שיסמוך הרמב"ם על התוספתא ואין הש"ס מביאה והל"ל תניא כוותיה דרבה ועוד שבירושלמי היא שנויה בענין דליכא לסייעה לרבה אבל הדבר מבואר שהרמב"ם סמך אהא דמסיק הש"ס כאן מסתברא דרבי מנא בקדמייתא ש"מ דעקירה בטעות לא הויא עקירה מדמכשיר אפילו בעוקר במזיד וכמ"ש:

רשב"ל אומר יש בעשייתו מצוה. בקונט' ללישנא בתרא פירשתי דרשב"ל מיקל ור"י מחמיר דכן משמע בסמוך דקאמר רבי יוסי בשם ר"י דלר"מ בעינן שיהא שה תמים וכו' וש"מ תלת דבעי' דבר שיש בעשייתו מצוה אך קשה מהא דא"ר יוחנן דר"מ היא דדבר שאין בעשייתו מצוה מחלוקת ור"מ כר' יהושע ס"ל ואפילו אין בעשייתו מצוה פוטר וכן משמע לקמן דקאמר אתיא דרבי אליעזר כרשב"ל ש"מ דלרשב"ל בעינן לר"מ שיהיה דוקא בעשייתו מצוה אבל לר' יוחנן פוטר אפילו אין בעשייתו מצוה כלל כל שהוא טרוד בדבר מצוה והיינו כלישנא קמא לכן נ"ל דאמוראי נינהו אליבא דרבי יוחנן ולשון ראשון עיקר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף