שיירי קרבן/פסחים/ג/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־03:14, 6 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רא"א לא תקרא לה שם עד שתיאפה. פי' רש"י דאכתי כל חדא וחדא חזיא ליה דמפריש מכל חדא פורתא ולאחר אפיי' אם רצה יפריש חלה שלימה על כולן דקסבר ר"א הסל שהוא רודה לתוכו מצרפן לחלה ע"כ ואף הרי"ף כתב דהלכתא כר"א דהא ר"א שייכא בהך אחריתי דר"א דאמר אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ע"כ ותימא הא לקמן בשמעתין מסקינן דלר"א משייר החלה בתנור ואינו נותן לתוך הסל כלל ואפ"ה הוה חלה ועל כרחך לומר כדכתבו תוס' והר"ן דמתניתין איירי בעיסה שהיה בה שיעור חלה כדמסיק בסמוך בשגילגל עיסה שיש בו כשיעור חלה מתני' והלכך אין צריך צירוף סל וא"ת הא מיהת בעינן מן המוקף וכשמשייר החלה בתנור באחרונה ליכא מן המוקף י"ל לאחר שהיה רודה הכל מן התנור החזירם לתוך התנור וקרא שם חלה על אותה שנשתיירה דבוקה בתנור ומיהו לא דמיא לצירוף סל דהא תנן במתניתין דחלה רא"א אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה ואס"ד דצירוף תנור מהני כמו הסל א"כ קשיא סל ל"ל תיפוק ליה כשהיו בתנור כבר צירפן התנור ודוחק לומר שנתנן בתנור בזה אחר זה ולא היה בתנור כשיעור בבת אחת ועמ"ש בסמוך:

וכשהוא רודה מערים ואומר זו אני רוצה ליישן וכו'. ותימא ל"ל להערים יאמר בעוד שכולן בתוך התנור על אחת מהן שתהיה חלה ויניחנה בתוך התנור ואין צריך להחזיר אח"כ כל המצות לתוך התנור כמש"ל לכן נ"ל דלא גרסינן ליה א"נ י"ל דאיירי שא"צ לכל הפת שבתנור אך קשה א"כ מתחלה למה עשה עיסה גדולה כל כך שאינו צריך לו ביו"ט:

וירדנה ויקרא לה שם ויולך עמה אחרת וכו'. ותימא למה לו אחרת הא כתב הש"ע בא"ח סימן ש"ח סעי' ג' ומותר לו ליטול דבר מוקצה הצריך למקומו ומניחו באיזה מקום שירצה וכתב המג"א דאפילו שכח ונטל דבר מוקצה בידו רשאי לטלטלו ביותר ע"כ א"כ אף כאן לאחר שרדה מן התנור והחלה בידו יניחנה בקרן זוית וע"ק ירדנה ולא יקרא לה שם עד שיבא לקרן זוית ושם יקרא שם ושם יניחנה וכה"ג פריך הש"ס בסמוך:

דרש ר' ברכי' כהדא דבן בתירה. מכאן משמע דהלכתא כבן בתירה מדדרש ר' ברכיה כוותיה וקשה על הרי"ף שפסק כר"א ואע"ג דאיכא ברייתא בבבלי דרבי פסק כוותיה הא אין למידין הלכה מברייתא וכמ"ש הרז"ה והכא מפורש הלכתא כוותי':

וחזר ושנה סתם וכו'. נראה דה"פ דקשיא ליה דוקא היכא ששנה הסתם אחר המחלוקת אבל הכא איכא מחלוקת בתר סתם דמוקי לה בסמוך פלוגתא דר"מ וחכמים דפליגי בפלוגתא דר"א ור"י:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף