מראה הפנים/סנהדרין/ג/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־19:01, 5 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז


מראה הפנים TriangleArrow-Left.png סנהדרין TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כיני מתניתא עדו. כדאמר ר"ל התם על דברי ר"מ פה קדוש יאמר דבר זה תני עדו. ור' יוחנן דהכא לשיטתיה הוא דאזיל דקאמר בהלכה דלעיל דאפי במומחין פליג ר"מ. ודין עדים כדין מומחין בדיינים והלכך ס"ל הכא דעדיו קתני:

מודה ר' יוחנן שאם אין שם אלא הן שאין יכולין לפסלן. הא כאוקמתא דרב דימי דהתם דבכת אחת ד"ה אינו יכול לפוסלן. והתם גריס לעיל לאוקמתא אחריתי דמוקי ר"א בבא הוא ואחר לפוסלן ובפגם משפחה דר"מ סבר אמשפחה קמסהדי ואיהו ממילא הוא דאיפסיל רבנן סברי סוף סוף נוגע בעדותו הוא והאי אליבא דר"ל היא והכא קאמר ר"ז דהיינו כר"א דהתם דאף למאי דאמר דבכת אחת מודה ר' יוחנן אליבא דר"מ מ"מ בבא הוא ואחד מן השוק מצטרפין וכדמסיק דבפסול קורבה מיירי וקרוב אין צריך לפסול בב"ד. ומיהו בהא לא דמי לדהתם דמסיק לאוקמתא דר"א דבפסול משפחה קא מסהדי וא"כ למאי דקי"ל כרבנן סוף סוף נוגע בעדותו הוא וכדכתב הרא"ש ז"ל דהאי אוקמתא דר"א נמי דהלכתא היא וכ"פ בטור וש"ע סי' י"ג מ"מ למסקנא דהכא להאי דר"ז יש לומר דפסול קורבה כגילוי מילתא בעלמא היא ואפשר דאפילו אליבא דרבנן קאמר ר"ז דבכה"ג מעיד עליו עם אחר והפוסקים לא דברו אלא בפסול משפחה דבהא שייך לומר נוגע בעדות והוא:

שלשה כגמר דין. לכאורה היה נראה דהאי אמר רבא בר בונא בשם רב ג' כגמר דין טפי שייך למיגרס בתר מתני' דלקמן והיא ריש ההלכה דלקמן. ג' כגמר דין אמר לו נאמן עלי אביך קיבל בפני שנים יכול הוא לחזור בו אבל אם קיבל בפני ג' וכו' ועיין לקמן. ומ"מ העיקר כמו שפירשתי בפנים לפי הגי' שלפנינו דעל התוספתא שהובאה מקצתה לעיל קאי. ודע דחלוקה השניה של התוספתא שהבאתי בפנים נראה ג"כ ט"ס ויותר נראה לגרוס כן א' אומר זכאי וא' אומר חייב וא' אומר איני יודע יוסיפו הדיינין שעד עכשיו ב"ד שקול ופי' שאם לאחר שהוסיפו השנים היה א' מהן מזכה וא' מהן מחייב ונמצא יש כאן שנים מזכין ושנים מחייבין וא' מכולן אומר איני יודע ואין חילוק בין שהוא בעצמו שאמר בתחלה איני יודע ובין שהוא אחר ואין כאן רוב אלא ב"ד שקול ולפיכך יוסיפו הדיינין והחלוקה אחרונה כמו שפירשתי בפנים. וכמדומה לי שכך היתה גי' הרמב"ם ז"ל בתוספתא אשר לפניו. וכחילוף השיטות הוא לפי הגי' אשר לפנינו. ומזה תבין דעתו במ"ש הוא ז"ל בענין זה בפ"ח מסנהדרין הל' ב' וע"ש ובמה שטען הראב"ד ז"ל עליו ועוד יתבאר מזה אי"ה בפ"ה הלכה ה' בענין מה שלמדנו מהסוגיא דלקמן שם. וע"ש ד"ה תני למה אמרו מוסיפין דיינין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף