מראה הפנים/עירובין/ז/ז

מראה הפנים עירובין ז ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מהו מודיע הכלה. ומה שכתוב בספרים הלכה טעות הדפוס הוא. ובהא דמדייק לית הדא אמרה וכו' ודחי לה תיפתר שגררוהו העכברים וכדפרישית ולא שכלה לגמרי. וזהו כדמחלק בבבלי דף פ' ע"ב בין נתמעט ובין כלה לגמרי. והתם מדייק אמתני' במאי עסקינן אילימא ממין אחד ופי' רש"י ז"ל שחוזר ומערב ממין הראשון מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי וכו' ואב"א משני מינין כלה שאני וא"כ לפרש"י כך היא אם בא לערב אח"כ מאותו המין הראשון אפי' הוא כלה לגמרי א"צ להודיע דמסתמא ניחא להו שהרי מאותו המין בעצמו הוא ואם בא לערב ממין אחר אם כלה הראשון צריך הוא להודיע ואם נתמעט מוסיף ומזכה אפי' ממין אחר וא"צ להודיע. וכן פי' בעל המאור ז"ל. אבל קשיא לפירושם דמ"ש אם כלה לגמרי הראשון ובא לערב ממין אחר צריך הוא להודיע משום דדילמא לא ניחא להו במין אחר א"כ בנתמעט נמי נימא הכי שאם מוסיף עליו ממין אחר והוי העירוב מב' מינין שיהא צריך להודיע דדילמא לא ניחא להו בהוספת מין אחר ומאי האי דקאמר כלה שאני היא גופה קשיא דמ"ש אם כלה או נתמעט אם העירוב עכשיו הוא משני מינין. ונראה דמכח קושיא זו לא רצה הרי"ף ז"ל לפרש כן וכתב וז"ל סוגיא דשמעתתא אם האוכל מין אחד ואפילו כלה מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואם שני מינין ונתמעט ואינו כלה מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואם כלה צריך להודיע. ובפי' מהר"ר יונתן כתוב מה שכתוב בהלכות הרב ז"ל צריך תיקון גדול וכו' וע"ש. ואין דבריו מוכרחים כלל וכלל אלא דברי הרי"ף דדייקי הם והטעם דכשהשיתוף הי' ממין אחד א"כ זה שזיכה להן בתחילה או שנשתתפו מדעת כולם ובמין אחד אפי' כלה לגמרי א"צ להודיע כלל דמ"ש אם הוא ממין זה אם יהי' עירוב ושיתוף זה או שיתוף אחר הלא הכל ממין אחד הוא ומסתמא ניחא להו אותו המין כבתחילה אבל אם נשתתפו בתחלה בשני מינין א"כ מסתמא היו מקפידין על כך דזה נתן יין וזה נתן שמן ונתרצו בכך ושרי בכה"ג כדמוכח מדתנן בפ' דלעיל לזה ביין ולזה בשמן וכו' וכמבואר שם. דדוקא על שותפות סחורה אין סומכין בכה"ג אבל משתתפין הן בשני מינין א"כ אם לא כלה אלא שנתמעט א"צ להודיע אלא שמוסיף על כל מין ומין מאותו המין עצמו ומזכה להן דמסתמא ניחא להו ג"כ כבתחלה אבל אם כלה לגמרי אותן שני מינין והוא רוצה לזכות להן ואפי' יהיה מאותן שני מינין בעצמן צריך הוא להודיעם דשמא השתא לא ניחא להו באלו המינין ולא דמי להיכא דאכתי נשארו מן אותן המינין אלא שנתמעטו. זהו טעם לדעת הרי"ף וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות עירובין בהלכה ו' ונתברר טעמם והיינו דקאמר הש"ס ואב"א משני מינין כלומר שהשיתוף הי' משני מינין וכלה שאני ולא קאמר בכל הסוגיא בהשינויים דמשני אלא כלשון הזה ולא בשני מינין:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף