מראה הפנים/ברכות/ד/ג

מראה הפנים ברכות ד ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כנגד שמנה עשר מזמורות וכו'. ובבבלי פרקין שם לא קאמר להא ואף דס"ל נמי אשרי ולמה רגשו חדא פרשתא היא כדקאמר בהדיא בפ"ק דף י' מיהו על כרחך דלא ס"ל לסוגיא זו דבבלי הכי אלא כדאמר בפ"ב דמגילה דטעמא דברכת השנים בתשיעית משום דדוד כי אמרה בתשיעית הוא דאמרה וכפירש"י שם שכתב וא"ת שמינית היא אשרי ולמה רגשו תרתי פרשתא הוו. והיינו דדעת רש"י כהאי מ"ד הכא לעיל בפ"ב דלמנצח על מות ולמה ה' תעמוד ברחוק חדא פרשתא היא ולא כמ"ש התוס' שם דמחולקין הם כפי הספרים שלפנינו וזה מכח הקושיא שהקשו מההיא דפ"ק אבל פלוגתא דאמוראי היא הכא בהא כדמוכח מלעיל וע"ש בהלכה ד' ד"ה מאה ועשרים זקינים וכו' מה שבארתי מזה וא"כ הך סוגיא דבבלי פרקין ס"ל כהאי סוגיא דמגילה ולדעת רש"י וכהאי מ"ד דלעיל בפ"ב בענין למנצח על מות ולמה ה' דחדא פרשתא היא ובענין טעמא לברכת המינין קאמר נמי התם בפרקין שם לר' לוי כנגד אל הכבוד הרעים אלא דהכא מוסיף בטעמא הוא להא דמעיקרא קודם התקנה ולהא דלאחר התקנה ומשום דמספקא הוה להו וכו' כמבואר בפנים. ומזה נלמד טעם על שלא קבעו הפייטנים שום קרוב"ץ בברכת את צמח דוד כמו שהוא בקרוב"ץ פורים ובט' באב לפי מנהג אשכנז וכן בתעניות לפי מנהג האיטלייאני. וזהו משום שבימים הקדמונים היו כוללים הכל בברכה אחת כפי התוספתא אלא שאח"כ חלקו לירושלם ודוד לשתי ברכות כדאמר הכא והפייטן קבע דוקא בי"ח האלו שהן כנגד הי"ח אזכרות מהבלתי נהגין:

כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפרשת משכן שני. יש סמך לזה על פי שאמרו חז"ל במדרש משכן משכן שני פעמים רמז למשכן שנתמשכן בעוונות וכו' ולאחר שנתמשכן אין לנו אלא תפלה במקום הקרבן ע"ש ונשלמה וגו' והא דלא חשיב אשר צוה ה' דקרא ובצלאל וגו' משום דלא נשלמה מלאכת המשכן כ"א ע"י בצלאל ואהליאב עמו בדוקא ואם תתבונן בפרשה זו תמצא כ"ב אזכרות בו לרמז על התורה בכ"ב אותיות שכל התורה היא שמותיו ית' ויתעלה כידוע ולפי שהתפלה והתורה הן שעומדות לנו אחר שנתמשכן בעונותינו ויש בפסוק ואתו אהליאב רמז נפלא ואין כאן מקומו לבארו:

כנגד שבעה אזכרות וכו'. ניחא ליה לרמז למזמור הזה דבשבת משתעי. והתם לא קאמר אלא כדר' יצחק כנגד ז' קולות מפני שהוא טעם כולל גם לז' ברכות די"ט:

יחיד בתענית. ובבבלי פ"ק דתענית דף י"ג פליגי נמי ושקיל וטרי ומסיק הש"ס והלכתא יחיד בשומע תפלה. וכן לא כדמסיק הכא במעין המאורע דט"ב דאומרה בעבודה אלא כדכתב הרי"ף ז"ל בפ"ד דתענית אחר שהביא להא דהכא ונהגי עלמא למימרה בבונה ירושלם וסמכי על הא דאמר רב יהודא בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה אם בא לומר בסוף כל ברכה מעין אותה הברכה אומר. וכתב הטור בסי' תקנ"ז ואיכא דוכתי דנהיגי למימר ערבית ושחרית רחם ובמנחה נחם והא מילתא תליא במנהגא אע"ג דליכא שינויא בין נחם לרחם:

איזו היא שבע מעין י"ח. כעין פלוגתא דרב ושמואל דהכא גריס נמי התם בפרקין דף כ"ט ופסקו הפוסקים כשמואל דאמר הביננו ומשום דשקיל וטרי הש"ס התם אליביה. ומסיק שם דף ל' דאיכא בין הביננו לתפלה קצרה דהביננו בעי לצלויי ג' קמייתא וג' בתרייתא ובתפלה קצרה לא בעי לג' ראשונות ואחרונות וכו' וכדקאמר הכא בהביננו ולא כדאמר בהלכה דלקמן גבי תפלה קצרה דנמי צריך ג' ראשונות ואחרונות:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף