רידב"ז/בבא מציעא/ג/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־20:49, 4 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר ר"א אכלו שלהם אכלו. ר"ז שאל לר' אבינא שאלוה הבעלים ומתה. פי' אם הבעלים חייבין לשלם להשוכר כיון דהוי שואל שלו. א"ל כן אנן אמרין דחייב ואפילו אכלוה דהוי שליחות יד. ע"ז אמר ר"י בר אבון אכלו שלהם אכלו דלא דמי למתה דהתם הוי עלי' דין חיובא דשומר משא"כ אם שלח בה יד דאז אין עליו חיוב דשומר אלא חיובא דגזלן כדכתב בשטמ"ק ז"ל במס' ב"ק דף קי"א גבי סוגיא היתה פרה שאולה לו וטבחה בשבת פטור דכתב בשטמ"ק ז"ל דכששלח יד נעשה עליו חיוב חדש חיובא דגזלן ולא חיובא דשומר עיי"ש וכיון דהוי גזלן ולא חיוב דשומר. א"כ הכא דהוי שלו לא הוי גזלן אלא שלהן אכלו וא"נ לשלם לו רק מה שקיבל ממנו על שכירות היום ולא גוף הבהמה משא"כ אם מתה כדרכה דהוי עליו חיובא דשומר דצריך לשלם להשוכר מתורת חיובא דשומר ודו"ק:

ר"א בשם ר"י כו' כל הסוגיא הוא שייך למס' יבמות והוכפל כאן ושם מבואר יותר עיי"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף