רידב"ז/יומא/ו/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:07, 3 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
גליוני הש"ס




רידב"ז TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי זריקן אמר ר' זעירה שאל פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שנטמאו מהו שישרפו כמצותן. פי' דאיתא במתני' במס' זבחים דף ק"ד ע"א פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין בזמן שהן נשרפין כמצותן נשרפין בבית הדשן דהוא חוץ לג' מחנות כדפרש"י ז"ל ואם אינן נשרפין כמצותן [פרש"י ז"ל דנפסלו ותני כן בברייתא] נשרפין בבית הבירה ע"ז שאל ר"ז אם פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין של יוה"כ ג"כ כן אם נטמאו אם נשרפין בחוץ לג' מחנות או בבית הבירה כמו פרים ושעירים של פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו"ם דשמא פר ושעיר הנשרפין של יוה"כ דטומאה הותרה להם הוי הטומאה כמו טהרה והכל אחד בין טמא בין טהור א"כ לעולם נשרף כמצותן חוץ לג' מחנות ואי דנטמא מה מועיל טומאה בקרבן צבור ואי דתני במתני' סתם פרים הנשרפין ושעירים הנשרפין שאין נשרפין כמצותן והוא ע"כ דאיפסלו בפסול טומאה ולינה וכל הפסולין בכלל כדאיתא בגמ' שם זה קאי רק על פרים הנשרפין דפר העלם דבר של צבור ושעירי עכו"ם משא"כ פר ושעיר הנשרפין דיוה"כ ומסיק בשנטמא לאחר זריקה פשיטא דלא נשתנה דין שריפתן דהא כתיב במועדו אפי' בטומאה וטומאה וטהרה אחד הוא אך דהעיקר האיבעיא בשנטמא לפני זריקה דבזה י"ל כיון דהוי לפני זריקה דמקומן הוא בעזרה הוי קדשי עזרה וכשנטמאו שם מקום שריפתן בעזרה כדאיתא שם בסוגיא ובמס' שקלים בסוף המס' עיי"ש וא"כ לאחר זריקה פשיטא דנשרף כמצותן ולפני זריקה מבע"ל די"ל דאף לפני זריקה נשרף כמצותן ואין שום מקום גבי פר ושעיר הנשרפין דיוה"כ דיהא נשרפין שלא כמצותן ואי דבמשנה תנינן סתם פרים ושעירים הנשרפין בזמן שאין נשרפין כמצותן והוא בין בפסול בין בטומאה ע"ז נחלק בין פרים ושעירים הנשרפין של פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו"ם לבין פר ושעיר הנשרפין דיוה"כ וע"כ ליכא למיפשט מהך משנה משום דיש לחלק בין פרים ושעירים של העלם דבר של צבור לפר ושעיר של יוה"כ והמתניתין קאי על פר העדה דהוא פר העלם דבר של צבור ושעירי עכו"ם דלא כתיב בהו במועדו וכדמסיק ר' יוסי ועדה שלא כתוב בו במועדו [כצ"ל וכן הגיה הק"ע ז"ל] לית שמע מיניה כלום ר"ל כיון שיש פרים הנשרפין של עדה דלא כתוב בהן במועדו ע"כ לית שמע מינה כלום לענין פר ושעיר הנשרפין של יוה"כ ע"ז אמר ר"מ לא מיתמנע ר' יוסי רבי קיים הכא פי' דתיבות הללו לא מיתמנע איתא בירושלמי ג' פעמים בפ' כ"ג במס' שבת ה"ב ובמס' פיאה פ"ו ה"ה ובמסכת מע"ש פ"ה ה"ב במקום דרצה לומר דלא חלקו חכמים קאמרינן בזה"ל לא מיתמנע רבנן וה"נ ה"ק לא מיתמנע ר' יוסי ר' לנפשיה קיים הכא לאוקמי' גם בפר ושעיר הנשרפין דהכא דיוה"כ ג"כ ולא מחלק בין פר ושעיר הנשרפין דהכא דיוה"כ לפרים ושעירים הנשרפין דפר משיח ועדה וא"ל רבב"ח [כגי' הק"ע ז"ל] קיים בפר משיח ועדה וע"כ לא שמעית מינה כלום ור' יוסי בעצמו רצה לאוקמי' גם בפר ושעיר הנשרפין דהכא דיוה"כ ואך רבב"ח אמר ליה דלא שמעית כלום ממתניתין דיש לאוקמי' בפר משיח ועדה וקיבל רבי יוסי רבי את דבריו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף