רידב"ז/יומא/א/א

רידב"ז יומא א א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ע"ד דבר קפרא דו יליף לה מן קריא למה כאן נוגעין וכאן אין נוגעין ארחב"א שלא יטמאו אותו אחיו הכהנים. פירוש כמו שכתב הרב ר' אליהו הזקן בתו"י ז"ל משום כדי שיהיה הכירא לצדוקים ע"כ עשו רבנן אחיו הכהנים טמאין לגבי' כל הימים כדי כשיגעו בו ביום האחרון יהיה צריך טבילה ויעבוד בלא הערב שמש ויהיה הכירא לצדוקים שהיו אומרין במעורבי שמש היתה נעשית וכן הוא במס' פרה ע"ש ופריך בלא כך אינו טמא מחמת הזייתו וא"כ למה עשו הכירא לצדוקים בזה הלא בפשיטות יש הכירא שלא יטבול אתמול בערב ויטבול ביום האחרון בלא הערב שמש ולמה צריך הכירא אחרת ומשני אר"ב אף ב"ק א"ל סילסול ומעלה הוא בפרה דבאמת הוי מעלה הוא בפרה דאחיו הכהנים הוי טמאין לגביה ע"כ שפיר היה יכול לטבול אתמול בערב ויהיה הכירא ממילא לצדוקים ע"י אחיו הכהנים בנגיעתן דהא הן הוי טמאין לגביה באמת משום מעלה ועיין בתוס' שמבואר זה באורך:

רשב"ל בעי קומי ר"י אי מה איל המלואים מעכב אף שעיר של יוה"כ מעכב. בתמיה וא"כ היכי ילפית דבר שאינו מעכב מדבר המעכב ושאל הגמ' אם קיבל ר"י הקושיא מרשב"ל או לא וקפשיט דבודאי קיבל דהא ר"מ מתמה עליו למה קיבל ויתביניה לא מצינו דבר מעכב למד מדבר שאינו מעכב בתמיה אלמא דמוכח מהא דר"מ דקיבל:

אר"ח ציץ ומצנפת של אהרן קודם לאבנטים של בנים. פי' דס"ל דלא היה מלביש האבנט לאהרן בפ"ע אלא עם הבנים ביחד כדכתיב בפ' תצוה וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו ונמצא לפ"ז שהיה ציץ ומצנפת של אהרן קודם לאבנט כמו שכתוב בפ' תצוה דהא האבנט היה לבוש בליבוש הבנים וציץ ומצנפת כתיב קודם לבישת האבנט אהרן ובניו כדמסיק יהודא ברבי אומר וחגרת אותם אבנט אהרן ובניו ונמצא לפ"ז דהא עיקר הסדר הוא כמבואר בפ' תצוה והא דכתיב בפ' צו סדר אחר דמתחלה לבש לאהרן האבנט ואח"כ הציץ ומצנפת ע"ז מסיק א"ר אידי הדא דתימר למצוה ר"ל הוא רק על מצות חינוך אבל בציווי ר"ל בציווי לדורות לעיקר הדין ויקרב משה את אהרן ואח"כ וגו' ואח"כ ויקרב משה את בני אהרן וגו' כמבואר בפ' צו דלבישת אבנט אהרן קודם ציץ ומצנפת ואח"כ לבישת בנים באבנט ולא קשו קראי אהדדי דבפ' תצוה הוא למצות חינוך והא דכתיב בפ' צו הוא להורות על הציווי דלדורות ובבבלי משני קראי הללו באופן אחר בפלוגתא דאמוראי אבל בירושלמי מוקי הא דבפ' צו דמספר סדר המעשה כדי להורות לדורות שכן עיקר הלכה. וכן מצאתי בתו"כ פ"ח ס"ז גבי וישם עליו את החושן פרשה זו נלמדה מיד ונלמדה לדורות ומפרש בס' עשירית האיפה בשם הרב זי"ר ז"ל דקשיא דבתחלה כתיב וחגרת אותם משמע שניהם בב"א והכא משמע שחגר לאהרן תחלה אלא בא להורות דאבנטו של כה"ג ביוה"כ זה אבנטו של כהן הדיוט עכ"ל ז"ל והוא לפי שיטת הבבלי במס' יומא דף י' אבל לפי הירושלמי ה"פ דנאמרה בשעתה שקיים משה הלבשתן ונאמר הסיפור של עשייה בסדר הזה להורות להדורות שכן עיקר הלכה וכן כתב בס' עשירית האיפה שם ס"ג דמספר סדר הנעשה להורות לדורות שכן הדין בסדר הלבשתן שהוא בסדר הזה ומתורץ קושית הש"ק ז"ל. ודו"ק:

תמן תנינן אלו מושכין ואלו מניקין כו' א"ר יוחנן מודה ר"מ שאם פירקו את הישנה בשחרית כו' אף זו היתה תמיד. ר"ל דבדיעבד מודה ר"מ:

א"ר יוחנן מישיבת אהרן ובניו למד ר' יוסי כמה דתימר בישיבת אהרן ובניו צריך שימסור יום ללילה ולילה ליום. ר"ל דסגי בכך ונקרא תמיד אף הכא צריך שימסור לילה ליום ויום ללילה ר"ל דסגי בכך ר"ח בר יוסף אמר מכיון שמסר יום ללילה דיו וסגי במסירת יום ללילה ולא בעינן מסירת לילה ליום ושאל מה אמר ר"ח בר יוסף בישיבת אהרן ובניו ומסיק דלרחב"י סגי במוסר יום ללילה ולא בעינן מסירת לילה ליום ונמצא דלר"י דצריך שימסור גם לילה ליום ע"כ א"א לפרק המשכן בלילה דהא צריך מסירת לילה ליום ואי דיחזור ויעמידו בלילה הא הקמת לילה פסולה ליום ונמצא דאינו מוסר לילה ליום וע"כ דלא היה הפריקה בלילה כלל ע"ז אמר אשכחת אמר ע"ד דר' יוחנן היה שם שבע עמידות וששה פירוקין כו' פי' דהנה במדרש פ' נשא פ' י"ב איתא שם פלוגתא דסתמא דמדרש אמר דהיה בכל יום פירוק אחד ור"ת בר"י ס"ל שם דהיה בכל יום ב' עמידות וב' פירוקין אחד בבוקר ואחד בין הערבים וחד מ"ד ס"ל דהיה ג' עמידות ושלש פירוקין אחד לתמיד של שחר וא' למילואים ואחד לתמיד של ערב עיי"ש וע"ז קאמר הירושלמי הכא דלר' יוחנן ע"כ לא היה בשבעת ימי המילואים רק ז' עמידות וששה פירוקין דכיון דלא היה הפריקה בלילה דהא בעינן דימסור לילה ליום והקמת לילה פסולה לעבודת היום כדאיתא בסמוך וע"כ לא היה איפשר לפרוק בלילה ונמצא דבכל יום של שבעת ימי המילואים היה עמידה אחת רק לבתר עבודת של שחר על תמיד של ערבית דהא אי היה מחויב לפרוק גם לעבודת שחר נמצא דהלילה לא מסר אוה"מ לעבודת היום כלל וע"כ מפרק רק לעבודה אחת דהוא לתמיד של ערבית לעבודת ערב כדאמר סילק את הישנה שחרית וסידר חדשה בין הערבים וע"כ היה בכל יום משבעת ימי המילואים חד עמידה וחד פריקה ונמצא דהיה ז' עמידות וששה פירוקין דהא ביום הראשין לא בעי פירוק דהא כל עיקר הפירוק הוא כדי להקים בכל יום כדמסיק שכלו הקמותיו ולפ"ז ביום הראשון ל"צ לפרקו דהא מקיים הקמה בלא"ה אבל לרחב"י דס"ל דהיה הפריקה בלילה דלא צריך מסירת לילה ליום א"כ בבוקר קודם תמיד של שחר היה ג"כ עמידה ופריקה ואח"כ עמידה לתמיד של ערב על עבודת לילה ואחר העבודה היה פורק עד שחרית בבוקר ונמצא דבז' ימי המילואים היה ב' עמידות וי"ג פירוקין נמצא דלא היה רק י"ג פירוקין בשבעת ימי המילואים ומסיק ותני היכן ידעינן דהיה קימה ופריקה ע"ז מסיק תני כל שבעת ימי המילואים היה משה מושח את המשכן ומעמידו ומפרקו כו' ביום השמיני העמידו ולא פירקו כדכתיב ביום כלות משה להקים את המשכן כדמסיק בסמוך שגמר ההקמותיו דתו לא פירקו ריבר"י אומר אף בשמיני העמידו ומשחו ופרקו דס"ל כמ"ד דג' הקמות ופריקות היה כל ז' ימי המילואים א' לתמיד של שחר וא' למילואים וא' לתמיד של בין הערבי' ונמצא דהיה היכירא ביו' השמיני שנגמר הפריקה וההקמה כשהיה מקים אותו אחר תמיד של שחר והקריב עליו תמיד של בין הערבים דקרבן מילואי' נגמרה דע"כ צ"ל היכירא בשמיני שהוא יום גמר הקמתו דאל"כ הלא בתשיעי היה כלה ההקמות וע"כ דבשהקים בשמיני אחר תמיד של שחר היה בזה הקמה שכלה מעתה הקמה דהיה עובד תמיד של ערבית בהקמה ההיא דבשאר הימים היה פורק בפעם ההיא על מילואים וזה היה ניכר שכלה הקמותיו שלא פירקו עוד לבתר ההקמה מפריקה של שחר ומקריב תמיד של ערבית ויעמוד כן לעולם ע"ז מסיק דלפ"ז לר"י אליבא דריבר"י היה שם י"ד עמידות וי"ג פריקות במשך שבעת ימי המילואים ולר"ח בר"י היה שם כ"א עמידות ועשרים פירוקין דלר"י היה ב' עמידות וב' פירוקין א' למילואים וא' לתמיד של ערבית ולר"ח בר"י היה ג' פירוקין ועמידות א' לתמיד של שחר וא' למילואים וא' לתמיד של ערבית. א"ר זעירא זאת אומרת שעבודת לילה פסולה לעבודת היום כדאיתא במדרש כדכתיב ביום הקים את המשכן ביום את מקימו ואין את מקימו בלילה והא דקאמר ר"ז זאת אומרת הוא כדברינו דאל"כ היה לו לר"י ג"כ ב' פירוקין אחת ביום ואחת בלילה ולאחר שנפרק בלילה היה חוזר ומעמידו לתמיד של שחר א"ו דס"ל דבעינן שימסור לילה ליום ע"כ דלא היה פורקין בלילה דאל"כ האיך היה מעמידו בלילה אח"כ למוסרו ליום הא הקמת הלילה פסולה לעבודת היום וכדברינו לעיל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף