רידב"ז/פסחים/ג/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:06, 3 ביולי 2023 מאת עמד (שיחה | תרומות) (העלאה אוטומטית מטקסט בנחלת הכלל (ספריא) + התאמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז




רידב"ז TriangleArrow-Left.png פסחים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מילת בנו ושחיטת פסחו מי קודם פי' דהרשב"א ז"ל כתב במס' יבמות דף ע"א ע"א דאפילו ערל גמור שלא יכול למולו. אין מעכב פסחו דהמול לו כ"ז א"ר ואז יקרב לעשותו והאי לאו בר הכי הוא עיי"ש ולא דמי לערלות עצמו דבפירוש גזר רחמנא דכל ערל לא יאכל בו אבל גבי ערלות דבנו לא כתב רחמנא דערלות דבנו מעכב אלא גזה"כ הוא המול לו כ"ז וגו' וכיון דלאו בר מילה הוא אינו מעכבו באכילת פסחו ולא גזר רחמנא דלא יקרב לעשותו אלא כשימול לו כ"ז רק דווקא כשיכול למולו משא"כ כשאינו יכול למולו וע"כ מיבעיא ליה בשאינו יכול לקיים שניהם מילת בנו ושחיטת פסחו דאם ילך למול בנו לא יהיה לו עת לשחיטת פסחו ואם ישחוט את פסחו לא יכול למול לבנו מי קודם דאפשר דמילת בנו קודם דתדיר לנגד פסח או דלמא דשחיטת פסחו קודם ואף דלא ימול לבנו משום דלא גזר רחמנא דלא יקרב לעשותו אלא כשימול לבנו רק דווקא במקום דיכול למולו ולעשות פסחו ואז אל יקרב לעשותו אלא כשימול לבנו אבל במקום דלא אפשר למולו ולעשות פסח אז שפיר עושה פסח אף דלא ימול לבנו ע"כ מיבעיא איזהו מהן קודם וע"ז אר"פ מן מה דכתיב המול לו כ"ז ואז יקרב לעשותו מוכח מכאן דהתורה אחשבה מילת בנו לאקדומי לפסח:

שאין שביתת הרשות הרא"ש ז"ל גורס מהו שביתת הרשות ההולך אצל רבו או מי שהוא גדול ממנו בחכמה כאן שנה רבי כו' פי' דקשה ליה למה קרי לה רשות הא תלמיד תורה קודם למעשה ואף דלענין מצוה עוברת מבטלין ת"ת מ"מ האיך קרי לה רשות לגבי מצות דתשביתו הא לא גרע מלמול בנו ולשחוט פסחו והגם דלענין הדין דלחזור ולבער לא דמי ת"ת לשחיטת פסחו ולמול בנו דהוי מצוה עוברת ות"ת הוי מצוה שאינה עוברת אבל מ"מ קשה למה קרי לה רשות לגבי מצות ביעור חמץ הא כל הנפ"מ הוא בין מצוה עוברת למצוה שאינה עוברת וע"ז מסיק כאן שנה רבי המעשה קודם לתלמוד וע"כ קרי לגבי מעשה רשות. ולפי דברינו מתורץ קושית הש"ק ז"ל:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף