רידב"ז/מעשר שני/ד/ד

רידב"ז מעשר שני ד ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתניתין דלא כרשב"ג דתנינן רשב"ג אומר משיכתו של מע"ש היא פדיונו. פי' דרשב"ג ס"ל בתוספתא במס' ערכין פ"ד דמע"ש שוה להקדש כמו בהקדש הוי הקנין והחילול דבר אחד דבעינן וקם לו פי' הא דקנה מן ההקדש והוי שלו ונתחלל הוי בדבר אחד ותלוי זב"ז דבדבר שנתחלל בו בדבר זה קנה לי' משום דבעינן וקם לו כמו כן במע"ש הקנין והחילול הוי בדבר אחד דבדבר שנקנה נתחלל קדושת המע"ש ובדבר שנתחלל קנה ליה וע"כ לא אתיא מתניתין כרשב"ג דאילו מתניתין דידן מחלק בין קנין לחילול גבי מע"ש דהקנין הוא במשיכה והחילול דמע"ש הוא בכסף ואילו לרשב"ג הוי הקנין והחילול ענין אחד דבאותו דבר שנקנה בו הוא מתחלל ובאותו דבר שנתחלל נקנה וא"כ לפ"ז משיכתו היא פדיונו וא"כ לפ"ז האיך נקנה במשיכה הא צריך להיות ע"י הקנין פדיונו ג"כ ובפדיון מע"ש בעינן בע"כ מעות דהא כתיב וצרת הכסף וע"כ דלרשב"ג לא קנה במשיכה כיון דלא הוי בזה פדיונו וכל משיכתו הוא רק פדיונו דבדבר שנתחלל בו בזה הוי ג"כ הקנין כמו בהקדש דבעינן וקם לו אפילו אי מע"ש ממון הדיוט היא וע"כ מתניתין דלא כרשב"ג ובבבלי במס' קידושין קאמרינן דלא אתיא כר"מ דס"ל ממון גבוה הוא דלדידי' הוי קנינו בכסף ובירושלמי קאמרינן דלא אתיא כרשב"ג ואפילו אי מע"ש ממון הדיוט הוא מ"מ לא נקנה במשיכה רק בכסף:

ר' יוסי בשם ר"א אין מוסיפין חומש על הסלע השני' והי' ר"א מסתכל ביה. גי' הגר"א ז"ל בכי"ק והי' ר' יוסי מסתכל בי' א"ל מה את מסתכל בי אף ר' הילא מודי בה כהאי דא"ר יוחנן כל מע"ש שאין הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש פי' בשנו"א ז"ל דהוא ר' הילא דלעיל בה"ב דס"ל דמע"ש מפני שאין לו תובעין ע"כ כשפדאו ולא הוסיף חומש אינו פדוי והכא מודה ופי' זה אינו מובן לי אבל בכי"ק גרס אף רבי מודי בה ותיבת הילא מיותר אלא סתם רבי וה"פ אין מוסיפין חומש על הסלע השני' פי' סלע השני' משום דאיכא ב' סלעין סלע אחת הוא למע"ש וסלע השני' הוא לדמי מקח והו"א דעל הסלע השני' דהוא דמי מקח מוסיף ג"כ חומש דהא כבר קנאו במשיכה והמעשר כבר הוא שלו א"כ צריך להוסיף חומש דהא קרינן ביה ואם גאל יגאל איש ממעשרו וקרינן בי' מעשרו ע"ז קמ"ל דאינו מוסיף חומש על הסלע השניה של המעשר הזה שהוא דמי מקח אע"פ שהוא מעשרו אבל דמי הפדיון אינו שלו ואנן בעינן שיהא המעשר שלו וגם דמי הפדיון שלו אבל אם דמי הפדיון אינו שלו אע"פ שהמעשר שלו וקרינן בי' ממעשרו מ"מ אינו מוסיף חומש וכדמסיק כהאי דאר"י כל מע"ש שאין הוא ופדיונו משלו אינו מוסיף חומש דבעינן דגם הפדיון יהא שלו והכא אע"פ שהמעשר הוא שלו אבל דמי הפדיון אינו שלו ולא מיבעיא לרשב"ג דס"ל דלא נחלקו הקנין והחילול ולא שייך חילול בלא קנין וקנין בלא חילול בודאי דא"צ להוסיף חומש אלא אפילו לרבי פי' רבי דסתם המשנה דידן דקנין וחילול ב' ענינים הן ומשכח"ל הקנין בלא חילול וקרינן בי' ממעשרו קודם החילול מ"מ מודה נמי דאינו מוסיף חומש משום דאע"פ שהמעשר שלו אבל הפדיון אינו שלו:

ר"ח בעי קומי ר' יוסי רבי כר' יוסי ור"נ כר' יהודה דתנינן תמן אמרה התקבל לי גיטי והלך וא"ל אשתך אמרה התקבל לי גיטי הולך ותן כו' לא יחזור דברי רבי ר"נ אומר הולך ותן כו' יחזור זכה לה התקבל וכו' לא יחזור רבי אומר בכולן לא יחזור עד שיאמר לו אי אפשי שתקבלי אלא שתוליכי לה. כן מגי' הגר"א ז"ל בכי"ק וקשיא על דרבי הא לך מדיבורי אם רצה להחזיר לא יחזור פי' בתמי' וקשיא על דר"נ הא לך מדיבורה אם רצה להחזיר לא יחזור פי' בניחותא דצ"ל אם רצה להחזיר לא יחזור וזהו הכל סיומא דדברי ר' חגי דקשיא לרבי דהאיך ס"ל דאם רצה לחזור לא יחזור דילמא הולך מדיבורו משמע וכן לר"נ קשיא האיך ס"ל דאם רצה לחזור יחזור דילמא הולך מדיבורה משמע כלומר מ"ט דרבי ומ"ט דר"נ ע"ז מסיק והאיך צריך להיות באמת ע"ז אמר ר' חונה אמר נעשה שלוחו ושלוחה והאיך הדין גבי שלוחו ושלוחה ע"ז מסיק רב אסי אמר [כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק] כולהן דתנינן שלוחו ושלוחה מגורשת ואינה מגורשת כ"ז סיומא דדברי ר' חגי דהא קשיא לרבי ולר"נ ובאמת צריך להיות שלוחו ושלוחה וצריך להיות מגורשת ואינה מגורשת ומ"ט דרבי ומ"ט דר"נ אלא ע"כ דפליגי רבי ור"נ בפלוגתא דר' יוסי ור' יהודה דמתניתין דרבי ס"ל כר' יוסי דבעסוקין באותו ענין אמרינן דכל לישנא דאמר לו בעת נתינה הוא ע"ד דהכי דהי' הדיבור בתחלה [כדאיתא במס' קידושין דף ו' ע"א בהו"א שם דבין דיהב ושתיק בין כל לישנא דאמר לה ע"ד דהכי שהיו עסוקין בתחלה נותן לה] אם לא שיאמר א"א שתקבל לה ור"נ ס"ל כר' יהודה דס"ל דצריך לפרש ואינו נותן ע"ד דהכי שהיה הדיבור בתחלה ע"ז אמר לו ר' יוסי לר' חגי ומה בידך ר"ל דהאיך תסבור זאת בידך דרבי ור"נ פליגי בפלוגתא דר' יהודה ור' יוסי הא אמר ר"ז חייא בר בון אבא בר תחליפא בשם רבי הושעיה מה פליגין כשהפליגו דעתון לעניינות אחרות אבל אם היו עסוקין באותו ענין גט הוא והכא אפילו עסוקין באותו ענין היא המחלוקת א"כ ע"כ דלא פליגי רבי ור"נ בפלוגתא דר' יהודה ור' יוסי:

ר' עזרי' בעי קומי ר"מ אף לענין מתנה כן כו'. פי' דמבואר ברמב"ן ז"ל במס' יבמות ובקצוה"ח ז"ל סי' ר' דגט לא דמי למתנה דגט הוא בתורת נתינה ולא בתורת זכי' דהבעל א"צ לזכות לה הגט אלא בנתינה בעלמא סגי והזיכוי א"צ להיות מכח הבעל אלא דכיון דקיים מצות נתינה רחמנא מזכה לה ממילא משא"כ במתנה אם הניח לתוך יד המקבל ואינו מקנה לו לא קנה דהא בעינן הקנאת הנותן עיי"ש ומתפרש הירושלמי בפשיטות ר' עזרי' בעי קומי ר"מ אף לענין מתנה כן ר"ל אם פליגי רבי ור"נ אף במתנה כן כשאמר לו המקבל זכי עבורי והנותן לא זיכה על ידו אלא אמר לו הולך ותן לפלוני אם בזה פליגי נמי רבי ור"נ א"ל דלא דמי מתנה לגט דתמן בגט התורה זיכתה אותה בגיטה ר"ל דלא בעינן הקנאת הבעל אלא הנתינה לחוד ורחמנא מזכה לה ממילא לפיכך ס"ל לרבי דאינו יכול לחזור אע"פ שהבעל לא זיכה על ידו את הגט לא איכפת לן ע"ז דהא לא בעינן זכי' והקנאה שלו אלא דרחמנא מזכה ממילא להאשה וע"כ מכיון דקיים הבעל מצות נתינה ע"י שליח של האשה דשלוחה כמותה והרי הוא במקום האשה אע"פ שלא זיכה על ידו מ"מ הרשות ביד האשה לעשות אותו שליח שיזכה עבורה דבר שהוא שלה אע"פ שהבעל אינו מזכה על ידו אלא נותן על ידו משא"כ במתנה הא אין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו ר"ל כשהנותן אינו רוצה לזכות על ידו אין בכח המקבל לעשותו שליח שיזכה עבורו דבר שאין הנותן רוצה לזכות ע"י ע"כ אף רבי מודה דיכול הנותן לחזור בו בשאמר לו הנותן הולך ותן לו אפי' אם הוא שלוחו של המקבל ג"כ דהא כל זמן שהחפץ ביד השליח הרי הוא ברשות הנותן דהא לא זיכה להשליח דהמקבל ואף דהמקבל עשאו שליח לקבלה אך אין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו אם לא ברשות הנותן והכא הרי לא אמר הנותן זכה לפלוני ואינו מזכה על ידו רק נותן על ידו [וטעמא דר"נ דס"ל דיכול לחזור הוא משום תנאי גיטין וכן ס"ל לרבי באומר א"א שתקבל הו"ל כתנאי אל תגרשה אלא בימין] ומסיק הגמ' עוד ראיה לחזק הענין דהוי דבר שאינו שלו אף כשאמר ליתן לו דאמר ר"י בר"י ב"' ר"א בשם ר"י אמר ליתן מתנה לחבירו וביקש לחזור בו חוזר בו ר"ל דמותר לחזור בו ולא עבר על הן צדק כדאיתא במס' ב"מ דף מ"ט וע"כ אפילו לאחר שנותן על ידו רק שאינו מזכה על ידו נמי אמרינן דאין אדם עושה שליח לקבל דבר שאינו שלו משום דהוי עדיין ברשות הנותן לחזור בו ולא מיבעיא דרשות בידו לחזור אלא אפילו מותר לחזור ולא הוי מחוסרי אמנה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף