רידב"ז/כלאים/ב/ג

רידב"ז כלאים ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואם צמח מותרות לשעבר ואסורות לעתיד לבוא. בתוספתא היא גבי גומם פחות מטפח וזורע ואח"כ משרש דאם לא ישרש יחזורו יצמח משום דכיון דהזרעים אצלו נעשה לח עי"ז וחוזר ונצמח ע"ז אמר דאם נצמח האילן מותרות לשעבר ואסורות לעתיד לבוא ר"ל דאם יקיים אותן אח"כ אסורות לעתיד לבוא כהדא שמעון בן יהודא גם כרמיא אמר לאריסי' פוק זרע מן דזרע צמחין משום דנעשה לח וע"כ נצמת ע"כ אמר לי' פוק חצוד משים דאסור לעתיד לבוא מן דחצד ר"ל לאחר הקצירה ארטבין פי' נעשה רטוב נתייבש כיון שכלתה הלחלותית ע"י הזרעים חזר ואמר לי' פוק סמך פי' דהשתא מותר לחזור הזרעי' עליו ר"ז בעי עד כדון כרשב"י שהוא אמר לדעת גמורה פי' תיבת לדעת גמורה איתא בירושלמי לענין שנותן לו על כל אופני' ושלא לדעת גמורה הוא שנותן לו רק מצד הכרת עבירה עי' במס' סוכה פ"ד ה"ב וע"כ מקשה התינח רשב"י דחצד ע"כ על כל אופנים ולא אמר לאריס חצוד משום כלאים ולא משום הכרח מראית עין דכלאים צוה לחצוד ע"כ מיתרות לשעבר אע"פ שנצמח אצל הזרעים ולא אסור משום מראית עין דכלאים משא"כ שאר כל אדם דלא יחצדו רק משום הכרח דאיסור כלאים ואם יאמרו דיחצדון משום איסור כלאים א"כ השלעבר נמי מיחזי ככלאים ומשני דאף רשב"י אינו אוסר אלא משום מראית עין ר"ל דאף רשב"י ג"כ צוה לחצוד משום מראית עין דכלאים ואפ"ה השלעבר מותר ולא הוי מראית עין בשלעבר כיון דחכמים התירו לו:

תניי יהושע כו' כשזרעה לעמיר היא מתניתא. דבזה ניתא לי' אבל בשעלתה לזרע לא ניחא ליה לבעה"ב בזה משום דמין זה מפסיד התלתן והא תנינן וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש אלמא דלא ניחא לי' לעשבים ואין לחשוד אותו שזרע בכיון בכאן משום דהעשבים מפסידין את התלתן ומשני ריב"א בשם גרמי' דמיירי בעשבים שהעלוה לשם זרע דעשבים הללו מפסידין התלתן ובעשבים הללו מותרין משום גזל ואין בו תניי יהושע ע"ז מקשה ר' יוסי א"כ מה שאסר יהושע משום גזל לא אסר אלא אותן העשבים דהוי בעוברי עבירה דאותן אסורין משום גזל אבל עשבים דאין בהן עבירה מותרין משום גזל בתמי' א"ו דפשיטא דלא שנייא בין לזרע בין לעמיר בכולהו אשר יהושע אפילו לזרע דמותר משום כלאים ע"ז מקשה כיון שדעתו עליהן דקאמרת אסורין משום גזל א"כ ניחא לי' לבעה"ב אע"פ שמפסיד התלתן א"כ יהא חייב לנכש דהא יחשדו אותו שהוא זרען ע"ז משני ר' אחא בשם ר' מיישא רוצה הוא בהן כאילו עקורין ומונחין לפניו ר"ל דלעולם לא ניחא לי' מה שעלו בכאן ורוצה שיהיו עקורין ויהיו מונחין עבורו אבל לא שיטלם אחר ופריך א"כ לפ"ז כלאי הכרם יהא אסור משום גזל. דאף דניתא לבעה"ב שיעקרום כדי שלא יאסר את כרמו בשיוסיפו מאתים אבל כ"ז להניח לפניו ולא שיטלם האחר לעצמו א"כ קשה על תירוצא דר' אחא בשם ר' מיישא ע"ז קאמר דר' יוסי לא אמר כן אלא שבסוף הוא רוצה בהן כאילו עקורין ומונחין לפניו ר"ל דאף שלכתחלה לא היה רוצה שיעלו העשבים ויפסידו את התלתן מ"מ לאחר שעלו וכבר הפסידו נמצא דלבסוף הוא רוצה שיהיו מונחין לפניו ולא ביאר עדיין טעמו וע"כ מקשה א"כ קשה נמי לדידי' ג"כ מכלאי הכרם שלבסוף הוא רוצה קודם שעלה למאתים וע"ז מסיק טעמו כאן יש לי עם מי להכנס וכאן אין לי עם מי להכנס ר"ל דבכלאי הכרם לא ניחא ליה ג"כ בסוף שעלה כלאים במקום הזה טוב יותר שהי' עולה במקום אתר ויכנסם ממקום אחר משא"כ בעשבים של תלתן ניחא ליה בסוף שעלו אצל תלתן דעם התלתן יכנסם אבל בלא תלתן אין לו עם מי להכנס דבפ"ע לא חשיב כלל הילכך הגם דלכתחלה אינו כדאי ההפסד דתלתן אבל בדיעבד שכבר עלו ניחא ליה על עצם העשבים שעלו בכאן עם התלתן דבלא תלתן לא הי' לו עם מי להכנסב וניחא ליה בהרכבה הזאת וע"ז פריך ר"נ אמר ר"מ בעי הגע עצמך שהיתה לו שדה אחרת של תלתן סמוכה הרי יש לו עם מי להכנס וא"כ לא ניחא ליה מהרכבה הזאת מה שעלו ביחד עם התלתן דהא אז הי' ניחא לי' שלא יעלה ביחד עם התלתן ע"ז אמר מיליהון דרבנן פליגין ר"ל על קושית ר' מנא דר"מ ס"ל דתלתן עם עשבים דומה לכלאי הכרם כמו דכלאי הכרם מותר משום גזל כמו כן תלתן בעשבים מותר ואילו מיליהון דרבנן פליגין ע"ז דאר"ז בשם דבית ר"י כל הספיתין אסורין ר"ל משום גזל חוץ משדה בור וניר ובשדה כרם ר"ל כלאי הכרם מותרין משום גזל ואי כר"ע קשה יאמר גם חוץ משדה תלתן של זרעים אלא ודאי דכלאי הכרם לא דמי לשדה של תלתן לזרעים דבשדה תלתן לזרעים אסור משום גזל:

א"ר יוסי מילתא דר' יוחנן מסייע לי כו' צא ולקוט כו'. ר"ל דמחויב לעקור משום כלאים הגם דרק הירק הוא של ישראל והותיב ר' אבהו ממתניתין דידן וכן מקום הגרנות וכו' שדה של תלתן כו' דא"צ לנכש וא"כ מה דלא ניחא לי' ועלו מאליהן א"צ לנכש וה"נ הרי חלק העכו"ם דמי לעלו מאליהן ולא ניחא לי' ולמה ינכש ומשני ליה דהתם המקום גופיה מוכח ואי ס"ד דבשדה תלתן מותר משום גזל א"כ מעיקרא לא קשה מידי דהתם מותרין משום גזל פשיטא דאין צריך לנכש מה שאין כן הכא גבי ירק דאסורין משום גזל אלא ודאי דאף בשדה תלתן אסור משום גזל ע"ז מדחה הגמרא דמזה אין ראי' כההיא דאמר ר"א עשירים היו בתשובות כו' ולעולם הי' יכול לשנויי כן בחילוק הזה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף