רידב"ז/פאה/ז/ז

רידב"ז פאה ז ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי חייא בר אבא בעי קומי ר"מ לאוכלו בלא פדיון א"א שאי אפשר להקדש לצאת בלא פדיון. ואף דגזה"כ הוא דחלה שביעית על הקדש מ"מ א"א שיהא הקדש הפקר ובודאי דמחויב לפדות:

לפדותו ולאכלו נמצא כלוקח לו קורדם מדמי שביעית. דהא שביעית תופס את דמי וצריך לנהוג בהדמים קדושת שביעית שלא נתנה אלא לאכילה ובהקדש לא שייך אכילה נמצא דהוא רק לוקח קורדם להקדש מדמי שביעית והיאך יעשה:

הגזבר מחליפו כו'. כלומר משכחת לה בדרך חילול דלא מהני בשביעית ומהני בהקדש ונמצא דהוה הקדש ולא נתפס בקדושת שביעית. פלוגתא היא במס' שביעית (פ"ח ה"ז) בירוש' אי שביעית מתחלל דרך חילול או דוקא דרך מקח ובבבלי סוכה (מא ע"א) מסקינין דבפרי ראשון ד"ה דרך מקח אין דרך חילול לא:

א"ר מתניא ולמה לית אנן אמרין כיון דאר"י כו' וכא מפני שקדם הבקרו להקדשו. כלומר לא דהוה הקדש ושביעית חלה עליו אלא דלא חל ההקדש כלל על שנת השביעית משום דקדם הפקר תורה דשביעית להקדשו ולא הוה הקדש כלל וע"כ לא קשה קושית רחב"א. ועיין בתוס' טעם לזה:

הדרן עלך כל זית:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף